מהי מעילה ומהם מרכיביה?

מעילה (Embezzlement) מוגדרת כפעולה, אסורה לפי חוק, של גנבת כספים או נכסים תוך הסתרת ביצוע הפעולה באמצעות רישומים כוזבים או טכניקות אחרות.

מעילה הינה לרוב גנבת כספים מארגון, תוך נקיטת צעדים שנועדו להסתיר את הפעולה.

המושג הונאה (Fraud) הוא רחב יותר וכולל גם מעילות. השימוש במונח "הונאה" נפוץ לגבי פעולות מרמה והטעיה של גורמים מחוץ לארגון. פעולות אלו יכולות להיות זיוף של מסמכים לצורך קבלת כספים, טובות הנאה וכד.'

לרוב, הונאה הינה קבלת כספים מגורמים שונים תוך מצג שווא, כגון: הונאה של בנקים, הונאות של חברות כרטיסי אשראי, הונאות פירמידה, עוקץ ניגרי וכד.'

בישראל נוטים לעיתים להבחין בין מעילה להונאה לפי הגורם המבצע את העבירה.

כך לדוגמה, במערכת הבנקאית נהוג להגדיר מעילה כפעולה המבוצעת על ידי גורם פנימי בעוד הונאה מבוצעת על ידי גורם חיצוני.

אחד ממושגי היסוד בתחום המעילות הינו "משולש המעילות." מושג זה כולל שלושה מרכיבים אשר בהתקיימם תתרחש מעילה בארגון.

(Need) צורך

(Opportunity) הזדמנות

(Justification) הצדקה

להלן הסבר לגבי כל אחד משלושת המרכיבים:

צורך

המרכיב הראשון במשולש המעילות הוא "הצורך" .(Need)

קיימים סוגים שונים של צורך אשר מביא לביצוע המעילה. מיותר לציין כי ללא צורך חזק דיו, לא יחשוב העבריין על אפשרויות שונות לביצוע המעילה. חשוב לציין כי צורך לא חייב להיות כספי, למרות שאלמנט זה הינו ללא ספק הבולט ביותר; צורך יכול לנבוע גם מבעיות נפשיות ועוד.

להלן שורה של אלמנטים נפוצים אשר נתקלתי בהם במסגרת החקירות שערכתי:

חובות הימורים - בהימורים ניתן להרוויח סכומים גדולים, אולם גם להפסיד סכומים נכבדים. עובדים אשר הפסידו סכומי כסף גדולים אינם מסוגלים להחזיר סכומים אלו מכספים שברשותם. העובדה שבישראל שוק ההימורים אינו חוקי והוא נשלט על ידי העולם התחתון, מביאה לאיומים ואף לפגיעה פיזית בחייב. במצב לחץ, כאמור, כאשר למהמר אין כל מקור להשבת הכספים, לא נותר לו אלא למעול בכספי הארגון לצורך החזרת חובו. במסגרת חקירה של מקרי מעילות נתקלתי לא אחת במניע זה לביצוע מעילה. ניתן לציין כי גם המעילה בבנק למסחר נגרמה בשל הימורים - אתי אלון מעלה בכספי הבנק בכדי לסייע לאחיה שהסתבך בחובות אליהם נקלע בשל התמכרותו להימורים, ובכך הביאה לקריסתו של הבנק.

חובות בשוק האפור - הלוואות בשוק האפור נושאות ריביות שיכולות להגיע למאות אחוזים בשנה. אי-פירעון הלוואות אלו מביא לרוב להפעלת לחץ על הלווה, ולעיתים גם לפגיעה פיזית. בדומה לשוק ההימורים, גם שוק ההלוואות בישראל נשלט על ידי העולם התחתון אשר אינו חוסך באמצעים לגביית הכספים שהלווה. העובדה שסכום ההלוואה הולך ותופח מדי יום מקשה על החזרת הכספים. במצב בו עובד נטל הלוואה מהשוק האפור ואינו מסוגל להחזירה, אחת הדרכים שעומדות בפניו להשיג כספים הינה מעילה בכספי הארגון.

כשלונות עסקיים - מניסיוני, אחת הסיבות לביצוע מעילות בארגונים הינה כישלון עסקי של המועל או של אחד מבני משפחתו. השקעה בעסק מצריכה כספים רבים, אשר לעיתים יורדים לטמיון בעקבות מיתון או ניהול כושל. במקרים רבים, מקור הכספים הינו הלוואה בנקאית אשר נושאת ריבית - דבר

שגורם ללחץ נוסף. בנסיבות בהן העסק נמצא בקשיי תזרים, עלול עובד לגנוב כספים ממקום עבודתו ולהעבירם לעסק הכושל או לגורמים מהם לווה כסף לעסק.

בעיות כספיות - עובדים שנקלעים לקשיים כספיים עלולים לא אחת למעול בכספי הארגון. בעיות רפואיות של אחד מבני המשפחה הזקוק לטיפולים יקרים שאינם בהישג יד, הסתבכויות של קרוב משפחה או מצוקה כספית שלא ניתן להיחלץ ממנה – כל אלה מהווים צורך לביצוע מעילה.

לחץ חברתי - רצון של עובדים להיתפס כמצליחנים מהווה אף הוא צורך חזק לביצוע מעילה. כך לדוגמה, המניע של ה"אופנובנק," רוני ליבוביץ, לבצע עשרות מקרי שוד היה, על פי הפרסומים, הצורך להראות כי הינו מצליחן. הלחץ החברתי להציג הצלחה עלול לגרום לאנשים מסוימים לשים קץ לחייהם ולאנשים אחרים לבצע מעילות לצורך שמירה על רמת חיים שאינה מתאפשרת מהשכר שלהם.

נקמה - מרכיב הצורך אינו מוכרח להיות על בסיס כספי בלבד. הצורך יכול לנבוע, למשל, מרצון לנקום במעביד. תסכול מתמשך מתרומה גבוהה מול שכר נמוך, אי- קידום עובד בתפקיד או לחלופין קידום של עובד אחר, יכולים להוות אף הם צורך לביצוע מעילה.

אתגר - בדומה לנקמה, גם בצורך הנובע מאתגר אין לרוב אלמנט כספי אלא אלמנט נפשי. צורך שנובע מאתגר נפוץ בעיקר בעבירות מחשב. האתגר האינטלקטואלי הכרוך בהתגברות על מערכי הבקרה והאבטחה הארגוניים מהווה צורך חזק מספיק לביצוע המעילה. במקרים רבים, העובד אינו רואה בפעילותו מעשה פלילי, אלא לא יותר ממשחק. אחד המקרים המפורסמים של מעילה

שנבעה מאתגר הייתה המעילה של עיגול ספרות בפעולות כספיות של לקוחות וגנבת ההפרשים.

מחלות נפשיות - מחלות כמו קלפטומניה - מחלת נפש המוגדרת כיצר בלתי נשלט לגנבה, או בעיות נפשיות של צורך כפייתי להסתכן או רצון בלתי מודע להיתפס ולהיענש, מהוות אף הן צורך שגורר עובדים למעילה בכספי הארגון. באחת המעילות שטופלו על ידי בזבזה המועלת עשרות אלפי ש"ח בחודש על קניות. בחקירתה טענה כי מדובר בצורך בלתי נשלט לבזבז כספים על קניות לה ולבני משפחתה.

הזדמנות

המרכיב השני במשולש המעילות הינו ההזדמנות .(Opportunity) בקרב עובדים רבים קיים הצורך, ועם זאת - רק חלק קטן יהפכו את הצורך למעילה. רק קיומה של הזדמנות לבצע מעילה, תוך סיכון נמוך להיתפס, יאפשר לעובד לבצע מעילה.

מניסיוני, ניתן למנות מספר מצבים בהם קיימת הזדמנות לביצוע מעילה:

אמון מוחלט - ההזדמנות הטובה ביותר לביצוע מעילה קיימת כאשר ניתן לעובד אמון מוחלט בעבודתו ואין בקרה או פיקוח נאותים עליו. בתפקידים בכירים, המוגדרים כתפקידי אמון, יכולים עובדים לנצל אמון זה ולבצע מעילות. מקרים רבים של מעילות אשר חקרתי התרחשו כאשר עובד בכיר נהנה מאמון מוחלט של המערכת. כך לדוגמה, המעילה של אריה גולדין בכלל אינווסטמנט האוס, שם ניתנה לו יד חופשית לבצע פעולות כספיות, תוך אמון מלא בפעילותו. מיותר לציין כי ככל שעובד בכיר יותר, כך פוחתות הבקרות על תפקודו, והוא יכול לבצע מעילה בקלות רבה יותר ובסכומים גדולים יותר.

היעדר בקרות מתאימות - הזדמנות נוספת לביצוע מעילה נובעת מהיעדר בקרות אשר יכולות למנוע מעילות או לאתרן - למשל, הפרדת תפקידים לקויה בתהליכים רגישים, אי-ביצוע בדיקות לאיתור חריגים, היעדר תיעוד של הגורם שביצע פעולות וכד.' היעדר בקרות אשר תפקידן לבדוק את פעילות העובד עלול להביא למצב בו הסיכוי לגילוי המעילה נמוך, ולכן גדל הסיכון שהעובד מוכן לקחת.

בקרות שאינן פועלות - לעיתים קיימות בארגון בקרות אשר מסוגלות לאתר ולמנוע מעילות, אך לעובד מתברר כי הבקרות הקיימות אינן פועלות, ולכן הסבירות שהמעילה תתגלה היא נמוכה. להלן מספר מקרים בהם נתקלתי בבקרות שלא היו מסוגלות לאתר מעילות: מצב בו כוח אדם לא מקצועי או לא מיומן מבצע בדיקות באופן טכני, ללא הבנה של מטרת הבדיקה; היעדר בדיקות של חריגים כתוצאה ממחסור בכוח אדם; עקיפת הבקרות באמצעות שימוש במסמכים מזויפים; חוסר ידע בהפקת דוחות לאיתור חריגים; דוחות בקרה שהוגדרו בצורה לא נכונה, כך שהם אינם מפיקים את המידע הנדרש, בעוד הגורם המבוקר משוכנע כי הבקרה אפקטיבית.

תהליכי עבודה לקויים - הזדמנות לביצוע מעילה יכולה להיות גם כאשר קיימים תהליכי עבודה לקויים שיוצרים חוסר סדר ברישומים החשבונאיים או במידע של הארגון. מצבים כמו רישום לקוי בכניסה וביציאה של מלאי עלולים ליצור הזדמנות למעילה במלאי הארגון. רישום מאוחר של פעולות יוצר אף הוא הזדמנות לביצוע מעילה והסתרתה באמצעות טענות של בעיות ברישום.

הצדקה

המרכיב השלישי במשולש המעילה הינו "הצדקה" .(Justification)

אצל חלק מהעובדים קיים הצורך וקיימת עבורם גם ההזדמנות לבצע את המעילה, אך מרבית האנשים רואים עצמם כישרים ולא כעבריינים, ולכן לא יבצעו מעילה.

ברם, כאשר לעובד יש הצדקה חזקה מספיק, אשר נותנת לו לגיטימציה לביצוע המעשה, או לחלופין נקודת מבט אשר מאפשרת לעובד לא לראות את עצמו כגנב, גוברת האפשרות לביצוע מעילה. במהלך השנים חקרתי עשרות מועלים ולהלן שורה של הסברים והצדקות אשר קיבלתי מהם:

כוונה עתידית להחזיר - "אני לא גונב, אני רק לווה כספים." מניסיוני, זה הטיעון הנפוץ ביותר מבין ההסברים הניתנים על ידי עובדים שמועלים. המועל מפעיל שכנוע עצמי, כי מדובר בהלוואת גישור בלבד, עד לגיוס כספים ממקורות אחרים, ומספק לעצמו הצדקה למעשה, מכיוון שהוא אינו נורא כל כך ולא מדובר כלל בגנבה. מיותר לציין, כי המועלים אינם מחזירים את כספי המעילה ונתפסים לפני שהייתה להם האפשרות להחזיר את הכספים "שלוו."

נורמה מקובלת בארגון - הצדקה נפוצה אותה שמעתי לא אחת מעובדים שמעלו הינה כי מדובר בנורמה מקובלת בארגון, ולכן אין בה פסול. במצבים בהם קיימת נורמת התנהגות של חוסר יושר ואי-סדרים, מצדיק המועל את מעשיו בעובדה כי כך נהוג, ולכן אין לבוא אליו בטענות. בנוסף, הישראלי המצוי שונא לחשוב שהוא "פראייר." לכן, במקרים בהם עובד נוכח כי אחרים גונבים, הוא רואה בכך לגיטימציה לביצוע עבירות דומות.

עשיית צדק - עובדים אשר מרגישים את עצמם מקופחים ביחס לתרומתם לארגון, מוצאים במעילה דרך לעשיית צדק פרטי. "צריכים שלושה אנשים לעשות את התפקיד שלי," "השכר שלי אינו משקף במאום את תרומתי לארגון," "הבאתי מכירות במיליוני ש"ח ואני מקבל גרושים," "המנהלים מקבלים מיליונים ואנחנו לא מקבלים שכר ראוי" - אלו הם משפטים נפוצים אשר שמעתי ממועלים מספר רב של פעמים. ההסתכלות על כספי המעילה כהשלמת הכנסה ועשיית צדק, מאפשרת למועל לחיות עם עצמו בשלום ולא לראות את עצמו כעבריין.

מדובר בסכומים לא מהותיים - דרך נוספת להתמודד עם רגשי האשמה שבביצוע המעילה הינה באמצעות המעטה בחשיבות המעילה. משפט כמו "מדובר בסכומים לא מהותיים לחברה. החברה מרוויחה מיליונים" הינה הצדקה קלאסית לביצוע מעילה אשר שמעתי ממועל אשר נתפס.

הארגון לא שומר על נכסיו - לעיתים, עובדים מצדיקים את מעשיהם על ידי העברת האחריות לארגון: "הארגון מתרשל בשמירה על נכסיו, ולכן עליו לבוא בטענות רק לעצמו," "מי שרוצה שלא יגנבו ממנו, שומר על הנכסים שלו כמו שצריך ומי שלא, כנראה שהנושא לא מספיק חשוב לו." טיעונים מסוג זה עשויים להישמע כבלתי סבירים למרבית האוכלוסייה אולם נאמרו מפי עובדת שמעלה בסכום של מאות אלפי ש"ח.

כאמור, בהתקיים שלושת המרכיבים המפורטים לעיל, קיימת סבירות להתרחשות מעילה בארגון.

אך בל נשכח כי בסופו של דבר, הגורם אשר משפיע על התרחשות המעילה מעבר למרכיבים אלו הינו מבנה האישיות של העובד.

מחקרים מראים, כי רוב העובדים לא יבצעו מעילה בארגון גם אם קיימות פרצות והסיכוי להיתפס נמוך, בעוד אחרים יבצעו מעילות גם כאשר הסיכוי להיתפס גבוה.

עם זאת, מרבית העובדים יושבים על הגדר ויפעלו בהתאם לנורמות המקובלות בארגון ובהתאם למבנה האישיות והחינוך עליהם גדלו. כך שככל שקיימת נורמה של גנבות וחוסר יושר של עובדים בארגון, כך תגדל כמות העובדים שיצטרפו

למעגל הגנבות.