מייק בן ארי, שכונה "מיידוף הישראלי", נידון לשמונה שנים ותשעה חודשי מאסר, בגין אחת מפרשיות הונאת המשקיעים הגדולות בתולדות ישראל. בן ארי, שהיה הבעלים והמנהל של חברת EGFE, הפעיל מערכת הונאה מתוחכמת במשך למעלה מעשור, תוך שהוא מציג מצגי שווא למשקיעים ומשתמש בכספיהם לצרכיו האישיים.
במסגרת ההונאה, 960 משקיעים נפגעו, ו-815 תביעות חוב הוגשו על סכום כולל של כ-700 מיליון שקל. מתוך סכום זה, אושרו תביעות בסך של כ-335 מיליון שקל, המייצגים רק את סכומי ההשקעה המקוריים, ללא הריביות המובטחות.
חקירת הפרשה, חשפה כיצד בן ארי הצליח לגייס כספים ממאות משקיעים, תוך הבטחת תשואות חריגות בסיכון נמוך. הוא הציג מצגים כוזבים על אופי ההשקעות ונזילות הכספים, כאשר בפועל השתמש בכספי המשקיעים לרכישת נכסי נדל"ן, הענקת הלוואות פרטיות למקורביו, ומימון אורח חיים ראוותני. בן ארי נמלט מישראל במאי 2021 באמצעות דרכון מזויף, תוך הפרת צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא כנגדו באותה התקופה, והוסגר לישראל בדצמבר 2022.
ההונאה של בן ארי היא דוגמה קלאסית למה שמכונה "הונאת פונזי". בסוג זה של הונאה פיננסית, המשקיעים החדשים מממנים את הרווחים המובטחים למשקיעים הקודמים, במקום שמקור הרווחים יהיה מהשקעות לגיטימיות. המערכת מתמוטטת כאשר אין מספיק משקיעים חדשים לשלם למשקיעים הקיימים.
גזר הדין מעורר שאלות נוקבות לגבי יכולתה של מערכת המשפט הישראלית להרתיע עבריינים פיננסיים. העונש, שנחשב מקל ולא רק ביחס לפרשיות הונאה מעבר לים, אלא גם לפרשיות הונאה דומות שאירעו בישראל, משדר מסר מסוכן למשקיעים ולשוק ההון הישראלי. לשם השוואה, אמיר ברמלי, שהורשע בהונאה בהיקף 340 מיליון שקל שפגעה ב-500 משקיעים, נידון ל-14 שנות מאסר ונגזר עליו קנס של 600 אלף שקל; ערן מזרחי נידון ל-12 שנות מאסר, קנס של 300 אלף שקל ופיצוי לקורבנות על הונאה בהיקף של כ-50 מיליון שקל. לשם השוואה העונש שנגזר על מיידו. הינו 150 שנות מאסר.
הונאות פונזי כדוגמת הונאתו של מייק בן ארי, נוטות לאתגר את גופי האכיפה, ובעיקר, מהטעמים הבאים:
תנועות כספים רבות בין חשבונות שונים, בארץ ובחו"ל: הונאות פונזי מתוחכמות כוללות העברות כספים מרובות בין חשבונות בנק שונים, לעיתים קרובות בארצות שונות. מעקב אחר תנועות אלה דורש משאבים רבים, שיתוף פעולה בינלאומי, וזמן רב. הקושי גדל כאשר חלק מהחשבונות נמצאים במדינות עם חוקי בנקאות מחמירים או במקלטי מס.
פיענוח והבנה של מודלי השקעה מורכבים ומסובכים ביותר: העבריינים בהונאות פונזי משתמשים במודלים פיננסיים מורכבים כדי להסוות את פעילותם הלא חוקית. הבנת מודלים אלה דורשת מומחיות פיננסית גבוהה, שלא תמיד זמינה לגופי האכיפה, וכן הקושי בהבנת המודלים מקשה על הוכחת ההונאה בבית המשפט.
הוכחת כוונה לרמות: בהונאות פיננסיות, הוכחת הכוונה הפלילית היא קריטית להרשעה. עם זאת, במקרים רבים, העבריינים טוענים שפעלו בתום לב או שנפלו קורבן לנסיבות שמעבר לשליטתם. הוכחת הכוונה דורשת ראיות חזקות ולעיתים קרובות עדויות מורכבות.
לגופי האכיפה בישראל, כאמור, אין את כוח האדם הנדרש לצורך התמודדות יעילה עם הקשיים האלו - הן בהיבט של כמות וזמן, והן בהיבט של איכות ומומחיות. עובדה זו, דוחפת את גופי האכיפה לנטות לכיוון סגירת עסקאות טיעון עם עברייני צווארון לבן, שמחד מעוניינים בהרשעה, גם במחיר של עונש מקל, ובאותה נשימה, מנסיים לגייס שיתוף פעולה מצד העבריין, לצורך איתור והשבת חלק מכספי ההונאה.
ההשלכות של גזר דין מקל יחסית עלולות להיות משמעותיות עבור המשק הישראלי. שכן הוא פוגע באמון הציבור במערכת הפיננסית ומרתיע משקיעים פוטנציאליים, במיוחד משקיעים זרים, מלהשקיע בישראל. בנוסף, הוא עלול לעודד עבריינים פוטנציאליים לקחת סיכונים גדולים יותר, בידיעה שהעונש עשוי להיות סביר אם ייתפסו. בסופו של דבר ענישה מקלה של קורבנות מבוגרים שאיבדו את כל חסכונותיהם יוצרים תחושה של חוסר צדק וערעור האמון במערכת המשפט.
על מנת לשנות מציאות זו, יש צורך בשינוי מערכתי שיכלול מספר צעדים:
1. חקיקה מחמירה יותר: יש לעדכן את החוקים הקיימים כך שיאפשרו ענישה חמורה יותר במקרים של הונאות פיננסיות בהיקף גדול.
2. הגברת האכיפה: יש להקצות משאבים נוספים לרשויות האכיפה והפיקוח, כדי לאפשר להן לפעול ביתר יעילות נגד עבריינות צווארון לבן.
3. העלאת המודעות הציבורית: יש לפתח תוכניות חינוך והסברה שיעזרו לציבור להבין את הסיכונים הכרוכים בהשקעות מפוקפקות ולזהות סימני אזהרה.
4. שיפור שיתוף הפעולה הבינלאומי: יש לחזק את הקשרים עם רשויות אכיפה בחו"ל כדי למנוע מעבריינים להימלט מהדין או להסתיר נכסים מחוץ לישראל.
5. הגברת השקיפות: יש לדרוש שקיפות רבה יותר מחברות השקעה ומתווכים פיננסיים, כדי להקשות על ביצוע הונאות.
לסיכום, בעוד שגזר הדין במקרה של מייק בן ארי כולל הרשעה הרי שנדרש חיזוק מערכות הפיקוח החקירה והמשפט כך שתוכל להתמודד עם הונאות ענק וצמצום הנזק לקורבנות שרבים מהם בגיל השלישי לחיהם.