top of page

דגלים אדומים לזיהוי מוקדם של המעילה בפרשת שפיים

מעילת שפיים, שהתבצעה על ידי גזבר הקיבוץ יהודה דורון, נחשבת לאחת מהמעילות החמורות שהתגלו בקיבוצים בישראל. במשך שנים פעל דורון ללא כל פיקוח משמעותי, תוך ניצול מוחלט של מעמדו הבלעדי בניהול הכספים.

המעילה נחשפה רק לאחר חילופי גזבר ואנשי הנהלת חשבונות, שבדקו לעומק את חשבונות הבנק ואת תשלומי המס, אך עד אז נגרם נזק משמעותי.

למעשה, במהלך כל התקופה היו מספר סימנים מקדימים – "דגלים אדומים" – שיכלו להתריע על קיומה של פעילות לא תקינה ולמנוע את המעילה בטרם תפח היקפה לממדים כה גדולים.


היעדר מנגנוני פיקוח ובקרה מתקדמים אפשרו לדורון לפעול ללא כל הפרעה, כאשר חברי הקיבוץ הסתמכו על מערכת של אמון אישי במקום על כלים פיננסיים מבוססי ביקורת.

בתחילה, ההתנהלות הבעייתית החלה בצעדים קטנים שנראו תמימים, אך ככל שדורון הבין שהוא אינו נתון לפיקוח, הוא הרחיב את היקף המעשים עד שנמשכו סכומים גדולים מכספי הקיבוץ.

חוסר השקיפות והעובדה שכל ניהול הכספים היה מרוכז בידיו בלבד יצרו סביבה אידיאלית להונאה ממושכת.

מקרה זה ממחיש כיצד ניהול כספים ללא בקרות הולמות עלול להוביל לאובדן הון משמעותי ואף לערער את היציבות הכלכלית של ארגון שלם.


להלן מספר דגלים אדומים שהיו יכולים להוביל לזיהוי מוקדם של המעילה ולמניעת הנזק הכבד שנגרם לקיבוץ.


דגלים אדומים שיכלו להוביל לזיהוי מוקדם של המעילה:

  1. ריכוז סמכויות יתר בידי אדם אחד

    • דורון שימש גם כגזבר וגם כמנהל החשבונות, והוא היה בעל חתימה בלעדית בחשבונות הבנק של הקיבוץ.

    • חוסר הפרדת סמכויות בתפקידים פיננסיים בארגון הוא דגל אדום קלאסי המעלה חשד לאי סדרים ולסיכון גבוה למעילות.

  2. העברות כספים חריגות בחשבונות הבנק

    • המעילה בוצעה באמצעות העברת כספים בהיקפים גדולים בחשבונות הבנק של הקיבוץ.

    • ביקורת תקופתית של דפוסי התשלומים הייתה מאפשרת לזהות פעולות לא מוסברות, עיכובים בהעברות כספים, או תשלומים החורגים מהנורמה.

  3. היעדר פיקוח ובקרה על תנועות כספיות

    • אי קיומה של ועדת ביקורת אפקטיבית שהייתה בוחנת באופן סדיר את הפעילות הפיננסית בקיבוץ.

    • בקרה בלתי מספקת על דוחות כספיים, התאמות בנק ושיקוף הפעולות לחברי הקיבוץ.

  4. עלייה ברמת החיים האישית של החשוד

    • מחקרים מראים כי שינוי משמעותי ברמת החיים של עובד בארגון ללא מקור מימון נראה הוא אחד הסימנים המרכזיים למעילה​.

    • זיהוי רכישות חריגות, אורח חיים לא תואם לשכר או חובות גדולים יכולים להעיד על חשד למעילה.

  5. הסתרת מידע והימנעות מביקורות חיצוניות

    • החשוד היה בעל שליטה מוחלטת במסמכים פיננסיים ושימש כמקבל ההחלטות הבלעדי בנוגע לתשלומים ולניהול הכספים.

    • היעדר ביקורות חיצוניות סדירות על ידי רואה חשבון חיצוני או ועדת ביקורת עצמאית אפשר למעילה להימשך שנים מבלי להתגלות.

  6. שינוי פתאומי בהתנהגות העובד

    • מחקרים בתחום החקירה הפיננסית מצביעים על כך ש85% ממבצעי המעילות מציגים שינוי התנהגותי מובהק זמן קצר לפני שהתגלו​.

    • סימנים כמו מתח קיצוני, הימנעות משאלות על כספים, היעדרות תכופה מהעבודה או שמירת מסמכים בקנאות יכולים לשמש כאינדיקציות מחשידות.

כיצד ניתן היה למנוע את המעילה?

משרדנו ממליץ על נקיטת אמצעים למניעת מקרים דומים בעתיד, כולל:

  • ביקורות חקירתיות תקופתיות – בדיקות מעמיקות המתבצעות באופן בלתי צפוי, תוך שימוש בניתוח אנליטי לזיהוי תנועות חריגות.

  • חיזוק מנגנוני הבקרה הפנימית – ביצוע הפרדת סמכויות, כך שלא יהיה אדם אחד המורשה לחתום על העברות כספים ולבצע רישומים חשבונאיים.

  • יישום מערכת דיווח על חריגות (Whistleblower System) – עידוד עובדים וחברי הארגון לדווח באופן אנונימי על חשדות לפעולות חריגות.

  • הגבלת הגישה לחשבונות – דרישת אישור משותף של לפחות שני גורמים לכל הוצאה משמעותית.

  • ניהול פיננסי שקוף – הנגשת דוחות כספיים לחברי הקיבוץ וביצוע סקירות שוטפות למניעת חוסר שקיפות פיננסית.



זיהוי מוקדם של דגלים אדומים וביצוע ביקורת מתמדת הם קריטיים להגנה על נכסי הארגון ולמניעת מעילות בהיקפים כאלו בעתיד.

bottom of page