פרק 3

פרק 3

מעילות – הגדרות ומרכיבים

3.1 יסודות העבירה הפלילית

בארגון מסוים התגלתה מעילה. מניתוח שנערך עלה כי כספי הארגון הועברו לחשבון הבנק של אחד העובדים. למרות שעל פניו נראה שלפנינו מקרה פשוט וברור של מעילה, הרי שלצורך הרשעה של אותו עובד במעילה, יש להוכיח מספר אלמנטים כנדרש במשפט הפלילי. רק לאחר שנוכיח כי כל המבחנים התקיימו, ניתן יהיה להרשיע אדם בעבירה של גנבה. 

את היסודות אשר נדרשים לצורך הרשעת עובד ניתן ללמוד מתוך המשפט הפלילי בכלל ומחוק העונשין התשל"ז-1977 בפרט. המשפט הפלילי מגדיר את המותר והאסור וקובע שורה של פעולות אשר הינן אסורות. לא ניתן להרשיע בפעולה כלשהי אדם אלמלא נרשם בפירוש בחוק כי היא אסורה. לאור האמור, המבצע פעולה אסורה לפי חוק העונשין יהיה חשוד בביצוע עבירה פלילית, ובמידה שיורשע - ייגזר עליו העונש שנקבע בחוק. בכל מקרה, עיקרון יסוד הוא כי אדם הינו בחזקת חף מפשע עד שהתביעה הרימה את נטל ההוכחה ובית המשפט הרשיע אותו על בסיס ראיות שהן מעבר לכל ספק סביר, וזאת בניגוד למשפט האזרחי בו נדרש רק לעבור את מאזן ההסתברויות.

המשפט הפלילי מתייחס לשני יסודות בסיס, כמפורט להלן:

א. היסוד העובדתי (Actus Reus) - אין עבירה ללא מעשה

"Nullum Crimen Sine Actu". יסוד אובייקטיבי זה קובע כי לא ניתן להרשיע אדם בשל כוונה בלבד או עקב רצון לבצע פשע (למעט בעבירות הקשורות לביטחון המדינה), אלא אם קיים יסוד פיזי של התנהגות פלילית, קרי "מעשה". קיימים שלושה רכיבים ליסוד העובדתי: רכיב המעשה - פעולה אקטיבית של אדם לרבות מחדל שהינו מצב של הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין (ראו סעיף 18 לחוק העונשין); הרכיב הנסיבתי - המבטא את הנסיבות הרלוונטיות הדרושות להפיכת המעשה לאסור; הרכיב התוצאתי - התוצאה הנגרמת מהמעשה האסור. 

ב. היסוד הנפשי (Mens Rea) - היסוד השני הנדרש לצורך הרשעת אדם בפלילים הינו היסוד הנפשי. יסוד זה מבטא את המצב הנפשי הסובייקטיבי של העבריין כלפי המעשה, קרי היסוד העובדתי. כך לדוגמה, בעבירה של מעילה נדרשת "מחשבה פלילית" - מודעות לטיב פעולת הגנבה, לקיום הנסיבות הרלוונטיות ולאפשרות לגרימה לתוצאות המעשה הנמנים עם פרטי העבירה. מחשבה פלילית יכולה להיות מסוג "מודעות", "כוונה", "פזיזות" או "קלות דעת". יש לציין כי גם רשלנות יכולה להוות יסוד נפשי (ראו סעיפים 19 עד 22 לחוק העונשין).

על מנת שתתגבש עבירה פלילית צריכים להתקיים, בו-זמנית, הן היסוד העובדתי של העבירה והן היסוד הנפשי. 

מהיסוד הנפשי נגזרים גם שני סוגים של עבירות כמפורט להלן:

• עבירה תוצאתית - עבירה שיש מאחוריה כוונה של העבריין כלפי התוצאה. היסוד הנפשי בוחן את היחס של העושה כלפי התוצאה. 

• עבירה התנהגותית - עבירה שיש מאחוריה מודעות של העבריין כלפי התוצאה. נדרשת מודעות לרכיב ההתנהגותי והנסיבתי, ואף יש פעמים שנדרשת הוכחת מודעות לתוצאות כמו בסעיף 245 לחוק העונשין - עבירה התנהגותית.

בכל מקרה, גם לאחר שמתקיימים כל יסודות העבירה, עדיין נדרשת כשרות פלילית לצורך העמדה לדין. הכשיר לעמוד לדין הוא בגיר (אדם מעל גיל 

12), בעל כושר בחירה חופשית. עם מי שאינם כשירים לעמוד בדין ניתן למנות קטינים, חולי נפש אשר בית המשפט קבע כי אינם מבינים את התוצאה של מעשיהם, אנשים תחת היפנוזה, אנשים שמושפעים מכוח עדיף, כגון דחיפה של גורם אחר, איתני טבע או רפלקסים בלתי נשלטים וכד'. לעניין זה ניתן לציין כי לפי סעיף 34ט, התנהגות תחת השפעת אלכוהול או סמים שנלקחו באופן עצמאי על ידי אדם, אינם פוטרים אותו מתוצאות מעשיו. 

אם כן, מה הם השערים אותם יש לעבור עד להרשעת אדם בעבירה של גנבה? ראשית, יש לבדוק אם האדם כשיר לעמוד לדין. לאחר מכן ייבחנו היסוד העובדתי והיסוד הנפשי. לקיום היסוד העובדתי עלינו להוכיח כי אכן בוצעה פעולה פיזית של "מעשה", בנסיבות מתאימות, ולבחון את התוצאה שנגרמה בעקבות ביצוע הפעולה. לאחר מכן יש לבחון את היסוד הנפשי של הנאשם.

מאחר שגנבה הינה עבירה התנהגותית, יש להוכיח "מודעות" כלפי "התוצאה". לצורך הבנת המושגים "מעשה", "נסיבות" ו"כוונה", יש לנתח את הסעיף הרלוונטי בחוק העונשין כמפורט להלן:

גניבה – מהי [א/263]

383.(א) אדם גונב דבר אם הוא –

(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;

(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

[א/268]

(ב) לענין גניבה לפי סעיף קטן (א) אין נפקא מינה שהנוטל או השולח יד הוא חבר דירקטוריון או נושא משרה בתאגיד שהדבר שייך לו, ובלבד ששאר הנסיבות מצטרפות כדי גניבה.

(ג) לענין גניבה –

(1) "נטילה" - לרבות השגת החזקה –

(א) בתחבולה;

(ב) בהפחדה;

(ג) בטעות הבעל ובידיעת הנוטל שההחזקה הושגה כך;

(ד) במציאה, אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את הבעל;

(2) "נשיאה" - לרבות הסרת דבר ממקומו, ובדבר המחובר - הסרתו לאחר ניתוקו הגמור;

(3) "בעלות" - לרבות בעלות חלקית, החזקה, זכות החזקה או שליטה;

(4) "דבר הניתן להיגנב" - דבר בעל ערך שהוא נכסו של אדם, ובמחובר למקרקעין - לאחר ניתוקו מהם.

התוצאה העולה לכאורה מסעיף 383 היא שלילת קבע של הרכוש הגנוב מבעליו, אבל הסעיף לא מחייב שהתוצאה הזאת תתקיים כדי שהסעיף יחול על הנוטל. כל שצריך הוא, שברגע הנטילה (ההתנהגות) הייתה לעבריין כוונה (יסוד נפשי) לשלול את הנכס שלילת קבע. אין משמעות לשאלה אם הגנב התחרט אחר כך והחזיר את הנכס. 

מניתוח החוק עולה כי ה"מעשה" הוא נטילה של דבר בעל ערך שאינו שייך לנאשם תוך מרמה, במקרה זה לקיחת כסף אשר הינו רכושו של אחר. התוצאה לכאורה הינה שלילת קבע מבעלי הנכס. לצורך הוכחת המעשה יש להוכיח עובדתית כי הנאשם אכן לקח פיזית את הכסף. לעניין הוכחת הכוונה, יש לבחון את היסוד הנפשי (Mens Rea) של מבצע הפעולה. האם הנאשם היה מודע, באופן סובייקטיבי, לכך שהוא נוטל ללא רשות כסף, וזאת במטרה לשלול אותו באופן קבוע מבעליו. 

חשוב לציין כי מדובר במבחן סובייקטיבי ולא אובייקטיבי של מבצע העבירה. בפסיקה ניתן למצוא מקרים רבים אשר בהם נראה באופן אובייקטיבי כי מדובר בפעולות של גנבה. עם זאת, בית המשפט הסתכל דרך עיניו של הנאשם ובדק כיצד הוא ראה את הפעולה שביצע. לאחר הוכחת היסוד הנפשי הנדרש לביצוע העבירה, יש להוכיח מעל לכל ספק סביר את הטענות כנגד העבריין. לעניין זה לא די במבחן סבירות, קרי 51%, אלא נדרשת רמת הוכחה גבוהה יותר. במידה שהתביעה לא תעמוד בנטל ההוכחה מעל לכל ספק סביר, ולבית המשפט נשאר ספק סביר, הרי שהוא יזכה את הנאשם. 

כך לדוגמה, בפרשת המעילה בקיבוץ שפיים, הוגש כתב אישום כנגד יהודה דורון שהיה גזבר הקיבוץ. אין חולק כי כספים הועברו לחשבון נאמנות על שמו, אשר נועד לשמש כקופה ליום סגריר לחברי הקיבוץ. עם זאת, התברר כי הנ"ל החזיק בייפוי כוח לבצע השקעות ופעולות בחשבון הנאמנות הנ"ל לפי ראות עיניו. בנסיבות העניין בחן בית המשפט את הסתכלותו הסובייקטיבית של יהודה דורון לפעולות שביצע בחשבון הנאמנות, ואת השאלה - האם הייתה לו כוונה לשלילת קבע של הכספים שהועברו לניהולו בחשבון הנאמנות. בספטמבר 2013 הורשע דורון בגנבת 16,500,000 ש”ח מכספי הקיבוץ בין השנים 2002-1996 וביום 18.2.2015 נמחק ערעורו על ההרשעה ונגזרו עליו שבע שנות מאסר, אותן הוא מרצה בימים אלה.

3.2 הגדרות

מעילה (Embezzlement) מוגדרת כפעולה, אסורה לפי חוק, של גנבת כספים או נכסים תוך הסתרת ביצוע הפעולה באמצעות רישומים כוזבים או טכניקות אחרות. מעילה הינה לרוב גנבת כספים מארגון, תוך נקיטת צעדים שנועדו להסתיר את הפעולה.

גנבה + הסתרה = מעילה

המושג הונאה (Fraud) הוא רחב יותר וכולל גם מעילות. השימוש במונח "הונאה" נפוץ לגבי פעולות מרמה והטעיה של גורמים מחוץ לארגון. פעולות אלו יכולות להיות זיוף של מסמכים לצורך קבלת כספים, טובות הנאה וכד'. לרוב, הונאה הינה קבלת כספים מגורמים שונים תוך מצג שווא, כגון: הונאה של בנקים, הונאות של חברות כרטיסי אשראי, הונאות פירמידה, עוקץ ניגרי וכד'.

בישראל נוטים לעיתים להבחין בין מעילה להונאה לפי הגורם המבצע את העבירה. כך לדוגמה, במערכת הבנקאית נהוג להגדיר מעילה כפעולה המבוצעת על ידי גורם פנימי בעוד הונאה מבוצעת על ידי גורם חיצוני. 

3.3 מרכיבי המעילה

אחד ממושגי היסוד בתחום המעילות הינו "משולש המעילות". מושג זה כולל שלושה מרכיבים אשר בהתקיימם תתרחש מעילה בארגון. 

להלן הסבר לגבי כל אחד משלושת המרכיבים:

3.3.1 צורך 

המרכיב הראשון במשולש המעילות הוא "הצורך" (Need). קיימים סוגים שונים של צורך אשר מביא לביצוע המעילה. מיותר לציין כי ללא צורך חזק דיו, לא יחשוב העבריין על אפשרויות שונות לביצוע המעילה. חשוב לציין כי צורך לא חייב להיות כספי, למרות שאלמנט זה הינו ללא ספק הבולט ביותר; צורך יכול לנבוע גם מבעיות נפשיות ועוד. להלן שורה של אלמנטים נפוצים אשר נתקלתי בהם במסגרת החקירות שערכתי:

חובות הימורים - בהימורים ניתן להרוויח סכומים גדולים, אולם גם להפסיד סכומים נכבדים. עובדים אשר הפסידו סכומי כסף גדולים אינם מסוגלים להחזיר סכומים אלו מכספים שברשותם. העובדה שבישראל שוק ההימורים אינו חוקי והוא נשלט על ידי העולם התחתון, מביאה לאיומים ואף לפגיעה פיזית בחייב. במצב לחץ, כאמור, כאשר למהמר אין כל מקור להשבת הכספים, לא נותר לו אלא למעול בכספי הארגון לצורך החזרת חובו. במסגרת חקירה של מקרי מעילות נתקלתי לא אחת במניע זה לביצוע מעילה. ניתן לציין כי גם המעילה בבנק למסחר נגרמה בשל הימורים - אתי אלון מעלה בכספי הבנק בכדי לסייע לאחיה שהסתבך בחובות אליהם נקלע בשל התמכרותו להימורים, ובכך הביאה לקריסתו של הבנק.

חובות בשוק האפור - הלוואות בשוק האפור נושאות ריביות שיכולות להגיע למאות אחוזים בשנה. אי-פירעון הלוואות אלו מביא לרוב להפעלת לחץ על הלווה, ולעיתים גם לפגיעה פיזית. בדומה לשוק ההימורים, גם שוק ההלוואות בישראל נשלט על ידי העולם התחתון אשר אינו חוסך באמצעים לגביית הכספים שהלווה. העובדה שסכום ההלוואה הולך ותופח מדי יום מקשה על החזרת הכספים. במצב בו עובד נטל הלוואה מהשוק האפור ואינו מסוגל להחזירה, אחת הדרכים שעומדות בפניו להשיג כספים הינה מעילה בכספי הארגון.

כשלונות עסקיים - מניסיוני, אחת הסיבות לביצוע מעילות בארגונים הינה כישלון עסקי של המועל או של אחד מבני משפחתו. השקעה בעסק מצריכה כספים רבים, אשר לעיתים יורדים לטמיון בעקבות מיתון או ניהול כושל. במקרים רבים, מקור הכספים הינו הלוואה בנקאית אשר נושאת ריבית - דבר שגורם ללחץ נוסף. בנסיבות בהן העסק נמצא בקשיי תזרים, עלול עובד לגנוב כספים ממקום עבודתו ולהעבירם לעסק הכושל או לגורמים מהם לווה כסף לעסק. 

בעיות כספיות - עובדים שנקלעים לקשיים כספיים עלולים לא אחת למעול בכספי הארגון. בעיות רפואיות של אחד מבני המשפחה הזקוק לטיפולים יקרים שאינם בהישג יד, הסתבכויות של קרוב משפחה או מצוקה כספית שלא ניתן להיחלץ ממנה – כל אלה מהווים צורך לביצוע מעילה.

לחץ חברתי - רצון של עובדים להיתפס כמצליחנים מהווה אף הוא צורך חזק לביצוע מעילה. כך לדוגמה, המניע של ה"אופנובנק", רוני ליבוביץ, לבצע עשרות מקרי שוד היה, על פי הפרסומים, הצורך להראות כי הינו מצליחן. הלחץ החברתי להציג הצלחה עלול לגרום לאנשים מסוימים לשים קץ לחייהם ולאנשים אחרים לבצע מעילות לצורך שמירה על רמת חיים שאינה מתאפשרת מהשכר שלהם. 

נקמה - מרכיב הצורך אינו מוכרח להיות על בסיס כספי בלבד. הצורך יכול לנבוע, למשל, מרצון לנקום במעביד. תסכול מתמשך מתרומה גבוהה מול שכר נמוך, אי-קידום עובד בתפקיד או לחלופין קידום של עובד אחר, יכולים להוות אף הם צורך לביצוע מעילה.

אתגר - בדומה לנקמה, גם בצורך הנובע מאתגר אין לרוב אלמנט כספי אלא אלמנט נפשי. צורך שנובע מאתגר נפוץ בעיקר בעבירות מחשב. האתגר האינטלקטואלי הכרוך בהתגברות על מערכי הבקרה והאבטחה הארגוניים מהווה צורך חזק מספיק לביצוע המעילה. במקרים רבים, העובד אינו רואה בפעילותו מעשה פלילי, אלא לא יותר ממשחק. אחד המקרים המפורסמים של מעילה שנבעה מאתגר הייתה המעילה של עיגול ספרות בפעולות כספיות של לקוחות וגנבת ההפרשים. 

מחלות נפשיות - מחלות כמו קלפטומניה - מחלת נפש המוגדרת כיצר בלתי נשלט לגנבה, או בעיות נפשיות של צורך כפייתי להסתכן או רצון בלתי מודע להיתפס ולהיענש, מהוות אף הן צורך שגורר עובדים למעילה בכספי הארגון. באחת המעילות שטופלו על ידי בזבזה המועלת עשרות אלפי ש"ח בחודש על קניות. בחקירתה טענה כי מדובר בצורך בלתי נשלט לבזבז כספים על קניות לה ולבני משפחתה. 

3.3.2 הזדמנות 

המרכיב השני במשולש המעילות הינו ההזדמנות (Opportunity). בקרב עובדים רבים קיים הצורך, ועם זאת - רק חלק קטן יהפכו את הצורך למעילה. רק קיומה של הזדמנות לבצע מעילה, תוך סיכון נמוך להיתפס, יאפשר לעובד לבצע מעילה. מניסיוני, ניתן למנות מספר מצבים בהם קיימת הזדמנות לביצוע מעילה.

אמון מוחלט - ההזדמנות הטובה ביותר לביצוע מעילה קיימת כאשר ניתן לעובד אמון מוחלט בעבודתו ואין בקרה או פיקוח נאותים עליו. בתפקידים בכירים, המוגדרים כתפקידי אמון, יכולים עובדים לנצל אמון זה ולבצע מעילות. מקרים רבים של מעילות אשר חקרתי התרחשו כאשר עובד בכיר נהנה מאמון מוחלט של המערכת. כך לדוגמה, המעילה של אריה גולדין בכלל אינווסטמנט האוס, שם ניתנה לו יד חופשית לבצע פעולות כספיות, תוך אמון מלא בפעילותו. מיותר לציין כי ככל שעובד בכיר יותר, כך פוחתות הבקרות על תפקודו, והוא יכול לבצע מעילה בקלות רבה יותר ובסכומים גדולים יותר. 

היעדר בקרות מתאימות - הזדמנות נוספת לביצוע מעילה נובעת מהיעדר בקרות אשר יכולות למנוע מעילות או לאתרן - למשל, הפרדת תפקידים לקויה בתהליכים רגישים, אי-ביצוע בדיקות לאיתור חריגים, היעדר תיעוד של הגורם שביצע פעולות וכד'. היעדר בקרות אשר תפקידן לבדוק את פעילות העובד עלול להביא למצב בו הסיכוי לגילוי המעילה נמוך, ולכן גדל הסיכון שהעובד מוכן לקחת. 

בקרות שאינן פועלות - לעיתים קיימות בארגון בקרות אשר מסוגלות לאתר ולמנוע מעילות, אך לעובד מתברר כי הבקרות הקיימות אינן פועלות, ולכן הסבירות שהמעילה תתגלה היא נמוכה. להלן מספר מקרים בהם נתקלתי בבקרות שלא היו מסוגלות לאתר מעילות: מצב בו כוח אדם לא מקצועי או לא מיומן מבצע בדיקות באופן טכני, ללא הבנה של מטרת הבדיקה; היעדר בדיקות של חריגים כתוצאה ממחסור בכוח אדם; עקיפת הבקרות באמצעות שימוש במסמכים מזויפים; חוסר ידע בהפקת דוחות לאיתור חריגים; דוחות בקרה שהוגדרו בצורה לא נכונה, כך שהם אינם מפיקים את המידע הנדרש, בעוד הגורם המבוקר משוכנע כי הבקרה אפקטיבית.

תהליכי עבודה לקויים - הזדמנות לביצוע מעילה יכולה להיות גם כאשר קיימים תהליכי עבודה לקויים שיוצרים חוסר סדר ברישומים החשבונאיים או במידע של הארגון. מצבים כמו רישום לקוי בכניסה וביציאה של מלאי עלולים ליצור הזדמנות למעילה במלאי הארגון. רישום מאוחר של פעולות יוצר אף הוא הזדמנות לביצוע מעילה והסתרתה באמצעות טענות של בעיות ברישום.

3.3.3 הצדקה

המרכיב השלישי במשולש המעילה הינו "הצדקה" (Justification). אצל חלק מהעובדים קיים הצורך וקיימת עבורם גם ההזדמנות לבצע את המעילה, אך מרבית האנשים רואים עצמם כישרים ולא כעבריינים, ולכן לא יבצעו מעילה. ברם, כאשר לעובד יש הצדקה חזקה מספיק, אשר נותנת לו לגיטימציה לביצוע המעשה, או לחלופין נקודת מבט אשר מאפשרת לעובד לא לראות את עצמו כגנב, גוברת האפשרות לביצוע מעילה. במהלך השנים חקרתי עשרות מועלים ולהלן שורה של הסברים והצדקות אשר קיבלתי מהם:

כוונה עתידית להחזיר - "אני לא גונב, אני רק לווה כספים". מניסיוני, זה הטיעון הנפוץ ביותר מבין ההסברים הניתנים על ידי עובדים שמועלים. המועל מפעיל שכנוע עצמי, כי מדובר בהלוואת גישור בלבד, עד לגיוס כספים ממקורות אחרים, ומספק לעצמו הצדקה למעשה, מכיוון שהוא אינו נורא כל כך ולא מדובר כלל בגנבה. מיותר לציין, כי המועלים אינם מחזירים את כספי המעילה ונתפסים לפני שהייתה להם האפשרות להחזיר את הכספים "שלוו". 

נורמה מקובלת בארגון - הצדקה נפוצה אותה שמעתי לא אחת מעובדים שמעלו הינה כי מדובר בנורמה מקובלת בארגון, ולכן אין בה פסול. במצבים בהם קיימת נורמת התנהגות של חוסר יושר ואי-סדרים, מצדיק המועל את מעשיו בעובדה כי כך נהוג, ולכן אין לבוא אליו בטענות. בנוסף, הישראלי המצוי שונא לחשוב שהוא "פראייר". לכן, במקרים בהם עובד נוכח כי אחרים גונבים, הוא רואה בכך לגיטימציה לביצוע עבירות דומות.

עשיית צדק - עובדים אשר מרגישים את עצמם מקופחים ביחס לתרומתם לארגון, מוצאים במעילה דרך לעשיית צדק פרטי. "צריכים שלושה אנשים לעשות את התפקיד שלי", "השכר שלי אינו משקף במאום את תרומתי לארגון", "הבאתי מכירות במיליוני ש"ח ואני מקבל גרושים", "המנהלים מקבלים מיליונים ואנחנו לא מקבלים שכר ראוי" - אלו הם משפטים נפוצים אשר שמעתי ממועלים מספר רב של פעמים. ההסתכלות על כספי המעילה כהשלמת הכנסה ועשיית צדק, מאפשרת למועל לחיות עם עצמו בשלום ולא לראות את עצמו כעבריין.

מדובר בסכומים לא מהותיים - דרך נוספת להתמודד עם רגשי האשמה שבביצוע המעילה הינה באמצעות המעטה בחשיבות המעילה. משפט כמו "מדובר בסכומים לא מהותיים לחברה. החברה מרוויחה מיליונים" הינה הצדקה קלאסית לביצוע מעילה אשר שמעתי ממועל אשר נתפס.

הארגון לא שומר על נכסיו - לעיתים, עובדים מצדיקים את מעשיהם על ידי העברת האחריות לארגון: "הארגון מתרשל בשמירה על נכסיו, ולכן עליו לבוא בטענות רק לעצמו", "מי שרוצה שלא יגנבו ממנו, שומר על הנכסים שלו כמו שצריך ומי שלא, כנראה שהנושא לא מספיק חשוב לו". טיעונים מסוג זה עשויים להישמע כבלתי סבירים למרבית האוכלוסייה אולם נאמרו מפי עובדת שמעלה בסכום של מאות אלפי ש"ח.

3.3.4 סיכום

כאמור, בהתקיים שלושת המרכיבים המפורטים לעיל, קיימת סבירות להתרחשות מעילה בארגון. אך בל נשכח כי בסופו של דבר, הגורם אשר משפיע על התרחשות המעילה מעבר למרכיבים אלו הינו מבנה האישיות של העובד. מחקרים מראים, כי רוב העובדים לא יבצעו מעילה בארגון גם אם קיימות פרצות והסיכוי להיתפס נמוך, בעוד אחרים יבצעו מעילות גם כאשר הסיכוי להיתפס גבוה. 

עם זאת, מרבית העובדים יושבים על הגדר ויפעלו בהתאם לנורמות המקובלות בארגון ובהתאם למבנה האישיות והחינוך עליהם גדלו. כך שככל שקיימת נורמה של גנבות וחוסר יושר של עובדים בארגון, כך תגדל כמות העובדים שיצטרפו למעגל הגנבות.