עבירות בתחום הרכש ושוחד
- Noa Mercier
- 26 במאי
- זמן קריאה 8 דקות
סעיף הרכש בארגונים רבים הינו אחד מהסעיפים בעלי התקציב הגדול ביותר. העובדה, שמחד, מתגלגלים בתחום הרכש סכומים גדולים מאוד, ומאידך, קיים פיתוי לעובד לקבל טובות הנאה תמורת קידום ספקים, הופכת את תחום הרכש לאחד התחומים הרגישים ביותר בארגון.
העובדה כי הכסף ניתן בחדרי חדרים ללא כל עקבות, כאשר לאף צד אין אינטרס לחשוף אותו, גורמת לכך שאיתור פעולות אלו הוא קשה ומורכב, הן עבור גופי האכיפה ופי כמה וכמה עבור גופים עסקיים אשר אינם בקיאים בחקירות ואינם מעוניינים ליצור מצב של חוסר אמון במערכת.
חשוב לציין כי המושג שוחד מתייחס רק לקבלת טובת הנאה על ידי עובד ציבור. עם זאת, השימוש במונח שוחד יצא מזמן מתחום עובדי הציבור, והוא מתייחס לכל המגזרים הקיימים במשק ומתאר מצב בו ספק או נותן שירות מעניק כסף או טובות הנאה מתוך מטרה לזכות בעבודה או לקדם פעילות כלשהי.
במסגרת פרק זה אתייחס לכל סוגי מתן טובות הנאה לעובדים כשוחד. מתן השוחד נפוץ מאוד הן בסביבה הפוליטית והן בסביבה העסקית. פרשות כגון הולילנד, האי היווני, המעטפות של טלנסקי ופרשת תא"ל רמי דותן, הן דוגמאות אחדות לתופעה רחבת היקף הקיימת במדינת ישראל. במדינות רבות, במיוחד במזרח אירופה, דרום אמריקה ואפריקה, מתן שוחד הוא נורמה מקובלת לקידום עסקים, ויש שיאמרו - דרך הכרחית לביצוע עסקאות.
למרות הנזקים הכבדים שנגרמים לגופים עסקיים וציבוריים עקב עבירות שוחד, בתי המשפט בעולם המערבי גוזרים בדרך כלל עונשים קלים על עבריינים המורשעים בעבירות שוחד. ברוב המדינות מתייחס החוק בעיקר לקבלת שוחד בידי אנשי ציבור, ואינו מתייחס ישירות לעבירות שוחד בגופים עסקיים.
בישראל נידונות עבירות שוחד בחוק העונשין, התשל"ז-1977, שבו קיימים סעיפים הדנים בעבירות שוחד של עובדי ציבור.
להלן הסעיפים הרלוונטיים מתוך חוק העונשין:
לקיחת שוחד
290. (א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מביניהם:
(1) פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד - פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4);
(2) פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.
(ב) בסעיף זה, "עובד הציבור" - לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור.
מתן שוחד
291. נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו בסעיף 290(ב) בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו - מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 290(א).
דרכי שוחד
293. אין נפקא מינה בשוחד -
(1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;
(2) אם היה בעד עשייה או בעד חדילה, השהיה, החשה, האטה, העדפה או הפליה לרעה;
(3) אם היה בעד פעולה מסוימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל;
(4) אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר;
(5) אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או לידי אדם אחר בשביל הלוקח; אם לכתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה הלוקח או אדם אחר;
(6) אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לעניין מסוים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות או תוך קיום חובה;
(7) אם נלקח על מנת לסטות מן השורה במילוי תפקידו או בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשותה על פי תפקידו.
הוראות נוספות
294. (א) המבקש או המתנה שוחד, אף שלא נענה, כמוהו כלוקח שוחד.
(ב) המציע או המבטיח שוחד, אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד.
(ג) מי שמועמד לתפקיד אף שעדיין לא הוטל עליו, ומי שהוטל עליו תפקיד אף שעדיין לא התחיל במילויו, כמוהו כממלא את התפקיד.
(ד) במשפט על שוחד לא ייזקק בית המשפט לטענה -
(1) שהיה פגם או פסול בהטלת התפקיד על הלוקח, במינויו או בבחירתו;
(2) שהלוקח לא עשה או אף לא התכוון או לא היה מוסמך או רשאי לעשות את הפעולה.
תיווך בשוחד
295. (א) המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד - דינו כאילו היה לוקח שוחד; ואין נפקא מינה אם ניתנה בעד תיווכו תמורה, לו או לאחר, ואם לאו, ואם התכוון לתת שוחד ואם לאו.
(ב) המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, עובד הציבור כאמור בסעיף 290(ב) למשוא פנים או להפליה - דינו כאילו היה לוקח שוחד.
(ג) הנותן כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת למקבל כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) - דינו כדין נותן שוחד.
(ד) לעניין סעיף זה, "קבלה" - לרבות קבלה בשביל אחר או על ידי אחר."
מניתוח הסעיפים השונים בחוק העונשין הדנים בשוחד, ניתן ללמוד כי איסור מתן וקבלת שוחד חל רק על עובד ציבור או על עובד בתאגיד הנותן שירות לציבור, כגון: בנק, חברת ביטוח, חברת תקשורת וכד'. עוד נקבע, כי גם מקבל השוחד וגם נותן השוחד צפויים לעונש, אלא שעונשו של נותן השוחד הינו רק מחצית מעונשו של המקבל. לעניין דרכי מתן השוחד נקבע, כי אין חשיבות לסוג התשלום, בין שהוא בכסף מזומן ובין שהוא שווה-כסף. כמו כן נקבע, כי אין צורך שהשוחד יינתן דווקא עבור ביצוע פעולה, אלא עבירת שוחד יכולה להתקיים גם במצבים של האטה או אי-ביצוע פעולה.
סוגי עבירות שוחד
במסגרת הליך הרכש מקבלים לעיתים קניינים ובעלי תפקידים בחברה טובות הנאה שונות לצורך העדפת ספקים. להלן סוגים שונים של עבירות שמבוצעות:
אחת הבעיות הקשות איתן מתמודדים מרבית הארגונים בארץ ובעולם הינה מתן טובות הנאה לעובדים העוסקים ברכש על ידי ספקים, אשר מעוניינים כי יעדיפו את המוצרים שלהם על פני מוצרים מתחרים. הנזק שנגרם לארגון כתוצאה מכך הוא גדול, שכן הארגון משלם לרוב מחיר גבוה יותר ומקבל מוצר או שירות ברמה נמוכה יותר ממה שיכול היה להשיג במסגרת תחרות בשוק חופשי.
חשוב לציין כי במרבית המקרים מעמיס הספק את תשלום השוחד על מחיר המוצר או השירות, כך שבפועל הארגון הוא זה הנושא בתשלום השוחד בדרך עקיפה.
התשלום שמבוצע לאנשי רכש, קניינים ומנהלים יכול להיות בגין אחת או יותר מהפעולות הבאות:
תשלום בגין חשיפת מידע פנימי בארגון על התמחור להצעות - במקרים רבים המשתתפים במכרז אינם יודעים את כל המידע הרלוונטי לגבי היקף הפעילות, דרישות נוספות ועוד. כך לדוגמה, לעיתים הספק נדרש לתת הצעות למספר שירותים, אולם אינו יודע מה היקף הפעילות עבור כל שירות. במצב בו הספק מקבל מידע לגבי תמהיל השירותים, הוא יכול לתת מחיר נמוך מאוד בגין שירותים שנדרשים בכמות נמוכה ומחיר גבוה עבור שירותים הנדרשים בהיקף גדול. לעיתים, במסגרת בחינת ההצעות, לא נותנים משקל להיקף הפעילות אלא רק למחיר, דבר שמאפשר לספק גם לזכות וגם להרוויח יותר.
תשלום בגין חשיפת מידע של הצעות מתחרים - חשיפת הצעות של מתחרים מאפשרת לספק למקסם את ההצעה שלו ולתת הצעה שתהיה נמוכה במעט מההצעה הזולה ביותר, אולם עדיין גבוהה יותר מהצעה שייתכן שהתכונן להציע לפני קבלת המידע.
תשלום בגין אפשרות לעבוד עם הלקוח - בחלק מהמצבים קיים קושי להתחיל לעבוד עם לקוח גדול, בעיקר בסביבה רבת תחרות. תשלום לגורמים הרלוונטיים יכול לסייע לספק להתחיל לעבוד עם לקוח חדש.
תשלום בגין אישור סחורה באיכות נמוכה יותר מהנדרש - מרכיב מרכזי בתשלום עבור מוצרים הינו איכותם. תשלום לגורמים בחברה יכול לסייע להכשיר סחורה שאינה עומדת בתקנים או בדרישות האיכות של החברה, וכך ליצור לספק רווח גדול.
תשלום בגין שיפור תנאי התשלום - קיימים מגזרים רבים במשק בהם הרווחיות הינה נמוכה מאוד, כגון: שמירה, ניקיון וכד'. בשירותים כאלו יש מרכיב חשוב מאוד של תנאי תשלום. הקדמת תנאי תשלום לספקים, כאמור, מהווה הטבה משמעותית שעבורה מוכנים ספקים לשלם לגורמים בחברה.
תשלום בגין אישור מחיר גבוה יותר - המחיר הינו המרכיב המרכזי בכל עסקה שמבוצעת מול חברות. אישור תשלום במחיר הגבוה ממחיר השוק יוצר לספק רווח גדול, בו הוא מוכן להתחלק עם גורמים בחברה אשר סייעו לו.
תשלום בגין אי-הצגת הצעות של מתחרים או הצגתן בצורה מעוותת - בארגונים רבים קיימת ועדת מכרזים אשר מחליטה לגבי הזוכה במכרז או בהליך לקבלת הצעות מחיר. עם זאת, קיימים בעלי תפקידים בארגון אשר מכינים את ההצעות לוועדת המכרזים. במצב בו הגורם הנ"ל מקבל טובות הנאה מספקים, הוא יכול להשמיט הצעות או להציג הצעות בצורה כזו שתגרום לספק מסוים לזכות, למרות שהצעתו אינה הטובה ביותר עבור הארגון.
תשלום בגין ביצוע רכש שאינו נדרש לארגון - בסמכותו של מנהל הרכש לבצע הזמנות של פריטים שונים. בחלק מהמקרים יכול הקניין לבצע רכישות, שגם אם הן במחיר נאות ולאחר הליך תקין, הרי שהארגון אינו זקוק להן כלל.
תשלום תמורת מידע - בעולם העסקים המודרני, מידע הוא נכס בעל חשיבות רבה. לא פעם גורמים מתחרים או בעלי עניין, מוכנים לשלם סכומי כסף נכבדים תמורת מידע המגיע מגופים ממשלתיים או מארגונים אחרים באמצעות עובדים המקבלים טובות הנאה בתמורה למידע זה.
דרכים לאיתור עבירות שוחד
השוחד ניתן, בדרך כלל, במזומן, ללא השארת עקבות, כאשר כל המעורבים במעשה אינם משתפים פעולה ואף מנסים לשבש לרוב את הליכי החקירה - עובדה המקשה על איתור העבירה והוכחת קבלת השוחד. עם זאת, יש כמה בדיקות שניתן לבצע לצורך איתור עבירות בתחום הרכש והשוחד.
להלן כמה דוגמאות:
הימנעות ממכרז - ארגונים רבים מאמצים את שיטת המכרז כדרך להקטנת הסיכון למעשי שוחד. עם זאת, במרבית הארגונים נקבע רף שמתחתיו אין חובה לערוך מכרז, במטרה להימנע מסרבול תהליך העבודה בארגון. בדיקת התקשרויות עם ספקים בסכומים הנמוכים במעט מהרף שקבע הארגון לחובת קיום מכרזים, יכולה להצביע על מגמה של הימנעות ממכרז מסיבות פסולות.
בדיקת רמת החיים של העובד - מקרים בהם רמת החיים של עובד אינה מתאימה לרמת שכרו, יכולים להצביע על קבלת שוחד. עם זאת, ייתכן כי המקור לרמת החיים הגבוהה הוא ירושה, זכייה בהגרלות או קבלת סיוע מקרובים. במקרים שבהם מתעורר חשד, ניתן לבקש מהעובד לספק הסברים לפערים שהתגלו.
בדיקת חשבוניות ספקים - בדיקה של החשבוניות יכולה לאתר מצבים הדורשים בירור, כגון: מספרי חשבוניות רציפים המתקבלים מאותו ספק (מעיד על ביצוע עבודה רק עם הגוף שמשלם את החשבונית), חשבונית עם מספר סידורי נמוך (מעיד על ספק חדש שייתכן שנפתח לאחרונה רק לצורך זכייה במכרז), חשבוניות ללא כתובות או ללא טלפון קבוע או לחלופין, עם מספר זהות בלבד וכד'. מצבים אלו לא בהכרח מצביעים על קבלת שוחד, אולם מהווים דגל אדום לבדיקה.
בדיקת הגורם הפודה של המחאות - במקרה בו נתקלתי, ספק שילם את כספי השוחד לעובד באמצעות הסבת המחאות שנמסרו לו מהארגון עימו הוא עובד. בחינת צילומי ההמחאות וגב ההמחאה, אותם ניתן לקבל מהבנק, מאפשרת לבדוק מי הגורם שפדה את ההמחאה ולאיזה חשבון הופקד הכסף.
ניתוח יעדי שיחות טלפון - כאשר הטלפונים רשומים על שם הארגון, ניתן לבדוק באופן חוקי את יעדי השיחות שביצעו העובדים החשודים. ממצאים כגון ריבוי שיחות בין העובד לספק, ריבוי שיחות לביתו הפרטי של קבלן העובד עם הארגון, קיומן של שיחות בשעות לא מקובלות, או שיחות הסמוכות למועד סגירת מכרז, הם בבחינת "דגלים אדומים" שכדאי לבדוק.
השוואת מחירים - ברוב המקרים שבהם הספק משלם שוחד, הוא מעמיס את העלויות האלה על הארגון. בדיקה של המחיר, של איכות המוצר או של תנאי התשלום של הספק, בהשוואה לספקים אחרים, עשויה להצביע על אי-סדרים בהתקשרות עם הספק.
שינויים ברווח הגולמי - גידול או צמצום ברווח הגולמי, לאחר החלפת ספקים או עובדים העוסקים ברכש בארגון, מצביע לעיתים על קבלת שוחד.
בדיקת נתוני מכרזים - אחת הדרכים להעדיף ספק אחד על פני משנהו במקרים שבהם מתקיים מכרז היא לחשוף בפניו נתונים מהצעות מתחרות. בדיקת מועדי הגשת ההצעות של כל המתמודדים יכולה להצביע על תבנית שבה הזוכה מגיש את הצעתו אחרון. במקרים אחרים ניתן למצוא תבנית קבועה של מתמודדים ששמם מופיע רק לצורך עמידה בתנאי הסף שנקבעו במכרז באשר למספר המתמודדים.
קשרים אישיים - יש מקרים שבהם השוחד ניתן בשווה-כסף, כגון: טיסות לחו"ל, אירוח במלון או בילוי בקזינו. לעיתים מצטרף נותן השוחד לבילוי משותף עם מקבל השוחד. הצלבת מועדי נסיעות לחו"ל וליעדים אחרים, בדיקת מקומות עבודה קודמים וקיומם של קשרים משותפים אחרים, יכולים להצביע על קשר חריג בין נותן השוחד לבין מקבל השוחד.
דוגמאות לעבירות שוחד
דוגמה 1
13 שנות מאסר בפועל, הורדה לדרגת טוראי וגירוש מהצבא - כל זאת פסק בית הדין הצבאי לתת אלוף לשעבר רמי דותן בעסקת טיעון. דותן, לשעבר ראש להק ציוד בחיל האוויר, הורשע על סמך הודאתו בעבירות של שוחד, הפרת אמונים, מרמה בנסיבות מחמירות וקבלת דבר במרמה, תוך ניצול מעמדו ותפקידו בחיל האוויר. הפרשה נחשפה לאחר שעופר פעיל, בנו של חבר הכנסת לשעבר, מאיר פעיל, פנה במכתב למשרד הביטחון ודיווח על אי-סדרים. בעקבות המכתב הוקמו כמה ועדות שחקרו את העניין. לאחר קבלת מידע נוסף, נפתחה חקירה משולבת של מצ"ח והמשטרה. המפנה בחקירה חל עם מציאת מסמכים שונים של דותן, בהם צוואה המפרטת חשבונות בנקים בחו"ל שבהם הופקדו מיליוני דולרים. על פי נתוני הצוואה הצליחו החוקרים להשיב את הכספים לקופת המדינה.
דוגמה 2
מנהל משק בארגון היה אחראי על ההתקשרויות של הארגון עם הספקים. כחלק מעבודתו הוא הציג בפני ועדת הרכישות את ההצעות שהגישו הספקים. בעקבות מידע אנונימי שהתקבל בארגון על קבלת שוחד, הוחלט לפתוח בחקירה סמויה. החקירה העלתה כי המנהל לא הציג בפני הוועדה את מלוא המידע שהתקבל מהספקים. לדוגמה, הנחות כמות והטבות שונות שהציעו הספקים לא קיבלו ביטוי בריכוז ההצעות שהגיש. כמו כן, בקלסרים של המנהל אותרו מסמכים המעידים על כך שבשני מקרים הגיש הספק הזוכה הצעות בתאריכים שונים. באחת ההצעות, המחיר האחרון שהוגש לוועדה עודכן כלפי מעלה, ובמקרה שני ההצעה עודכנה כלפי מטה והייתה נמוכה במעט מההצעה שהגיש ספק אחר. בנוסף, ספקים שהצעותיהם לא התקבלו אמרו בשיחות שהתקיימו עימם, כי התרשמו שהצעותיהם התבקשו רק "לפרוטוקול". בחקירתו הודה מנהל המשק בקבלת שוחד בסכומים של מאות אלפי שקלים. בעקבות הודאתו פוטר מנהל המשק מעבודתו ללא פיצויים. לא הוגשה תלונה למשטרה.
דוגמה 3
מנהל רכש שנקלע לקשיים החל לבצע רכישות מסיביות של מלאי למוסד בו עבד. הרכש הגיע למחסנים, אולם היקף המלאים הלך וגדל ללא צורך אמיתי. מחקירה שנערכה עלה כי המנהל קיבל עמלות על היקף הקניות שביצע מהספק. העובדה כי לא הייתה בקרה נאותה על כמות המלאי, אלא רק על המחיר, אפשרה לפרשה להתרחש זמן רב, עד שנתגלה כי קיימות רמות מלאי בהיקף של פי שלושה מהנדרש בארגון.