יסודות התשאול - סוגי מתושאלים ומתשאל

השלב הראשון בכל תהליך תשאול הינו אפיון המתושאל. קיימים סוגים שונים של מתושאלים, אשר לכל אחד מהם מאפיינים שונים וסיבות שונות למסור גרסה לא נכונה. לאור האמור, יש להתאים לכל מתושאל את דרך החקירה המתאימה ביותר. 

להלן סוגי המתושאלים הנפוצים והמאפיינים הבולטים שלהם.

עד 

עד שנכח באירוע מגיב לרוב בהתרגשות. בחלק מהמקרים, החוויה של השתתפות באירוע משפיעה מאוד על העד ועל תפיסת המציאות בה היה נוכח. במסגרת תהליך התשאול של העד, יש לנסות לבודד את מרכיב ההתרגשות מחד ואת הפרשנות של העד לאירוע מאידך. עדים רבים מוסרים במסגרת עדותם גם את פרשנותם וגם את הסיבות לאירוע, למרות שלא נשאלו על כך. על החוקר לדאוג להפריד את הדעה האישית של העד מפרטי האירוע, ולוודא כי המידע שנמסר הינו הגיוני ומתאים לנסיבות. אחת הבעיות הקשות בתשאול עדים הינה החשש של העד ממסירת העדות. עדים רבים חוששים לאבד זמן יקר לצורך מסירת העדות לחוקר או במסגרת עדות בבית המשפט. בעיה נוספת של עדים הינה החשש מהאדם לגביו נמסרת העדות או הזדהות עם מבצע העבירה - דבר שמונע, בסופו של דבר, קבלת עדות מהעד. חשש מהסתבכות ומהפללה עצמית יכול אף הוא להוות סיבה לחוסר רצון למסור עדות. עדים לפעמים אינם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם, ולכן עלולים לחשוש מפני אפשרות שייחשדו בשותפות לעבירה. נקודה נוספת שקשורה לעדים הינה אישיות אנטי-ממסדית. כך לדוגמה, במספר מדינות בעולם לא רואים בעין יפה את הסיוע לשלטונות; עולים ממדינות אלה ימשיכו להחזיק בתפיסה זו גם בארץ ויעדיפו שלא למסור עדות. 

מתלונן

בדומה לעד, גם המתלונן מוסר גרסה שנובעת מנקודת מבט אישית. לאור האמור, מתלוננים נוטים להפריז ולהגזים במידע שהם מוסרים. בנוסף, הם נוטים להחסיר פרטים אשר עלולים לפגוע בגרסה שהם מוסרים. במסגרת חקירה של מתלוננים יש לנסות להגיע למידע שהמתלונן לא מסר כדי לקבל תמונה מלאה ומדויקת יותר של האירוע ולדקדק בפרטים שנמסרו, תוך ניסיון להגיע למידע מדויק יותר.

מודיע

בגופי אכיפה נהוג להסתייע במודיעים אשר מוסרים מידע בדבר עבירות שבוצעו או שעומדות להתבצע, מעורבים בעבירות, מיקום של רכוש גנוב או כלי נשק ועוד. למרות החשיבות העצומה של המידע שנאסף על ידי רכזי המודיעין, יש לזכור כי המניע של המודיע עלול להיות שונה מהמניע של מקבל המידע. בחלק מהמקרים, המודיע אכן מוּנַע מאזרחות טובה, אך במרבית המקרים, מעשיו של המודיע נובעים מציפייה לרווח אישי שיזכה בו בשל מסירת המידע או מהרצון לנקום בגורם כלשהו. לאור האמור, נוטים מודיעים להגזים בחשיבות המידע שהם מוסרים, וכן בפרטים של המידע שנמסר. מאחר שהמודיע מפיק הנאה אישית ממסירת המידע, הרי שהוא מנסה להציג את מרכולתו בצורה הטובה ביותר.

חשוד 

חשודים מתחלקים לשני סוגים: דוברי אמת ודוברי שקר. באופן כללי, דובר אמת ימסור את המידע בצורה מלאה ללא הסתייגויות. חקירת חשוד דובר אמת תאופיין על ידי זרימת מידע טובה. לעומת זאת, חקירה של דובר שקר תאופיין בזרימת מידע לקויה, הנובעת מחשש של החשוד להפליל את עצמו, ובחוסר רצון לסייע לחוקר להגיע לחקר האמת.

המתשאל

הגורם העיקרי אשר משפיע על אופן זרימת המידע והצלחת התשאול הינו המתשאל. אחת השאלות המרכזיות הינה - מה הופך אדם למתשאל טוב. לאלמנט הניסיון חשיבות רבה, אך קיימים גם מרכיבי אישיות אשר תורמים להפיכת אדם למתשאל טוב. שלוש תכונות עיקריות מאפשרות לאדם להיות מתשאל טוב ולגרום לזרימת מידע שוטפת, כמפורט להלן:

הקשבה 

מתשאל טוב הינו אדם אשר יודע להקשיב. היכולת להקשיב אינה פשוטה כלל וכלל. על המתשאל לגלות עניין בדברי המתושאל מבלי לשפוט אותו, תוך יצירת אווירה נוחה שתקל על המתושאל למסור את דבריו. על המתשאל להימנע מהפסקת שטף הדיבור של המתושאל ולעודד אותו למסור מידע תוך הנהון בראש או הבעת מילות הבנה לגרסה שנמסרת. בנוסף, חשוב לא לבטל את דברי המתושאל ולא לקבוע דעה עוד לפני שהמתושאל גמר למסור את כל המידע שברשותו. מתשאלים רבים נוטים לקטוע את דברי המתושאל, לזרז אותו או לכוון אותו לנקודות שמעניינות אותם. ברם, כאשר נותנים למתושאל את הזמן לו הוא זקוק ומפנים קשב לדבריו, מסייעים להשגת מידע טוב יותר.

אמינות 

המרכיב השני בהצלחת התשאול הינו אמינות. חשוב מאד שהמתשאל ישדר אמינות, כך שהמתושאל יחוש כי הוא יכול לסמוך עליו. לכן, אסור לשקר למתושאל בנקודות שלגביהן הוא עלול לגלות שהמתשאל אינו דובר אמת. כאשר המתשאל אינו יודע דבר מה, עדיף להודות בכך מאשר להסתבך בחוסר אמינות. במצבים בהם המתושאל תופס את המתשאל כבלתי אמין, הוא יימנע ממסירת המידע שברשותו ובכך ישבש את התשאול.

סמכותיות 

המרכיב האחרון בהצלחת התשאול הינו יצירת סמכותיות של המתשאל. סמכותיות זו נובעת מהכוונת השיחה המתנהלת, יצירת קצב ודינמיקה של השיחה, שליטה עצמית, הצגת מקצועיות, ידע וניסיון וכן שליטה במצב. 

בנוסף לשלושת המרכיבים הנ"ל, חשוב לזכור כי יש גורמים משתנים ובלתי משתנים אצל המתשאל אשר משפיעים על הצלחת התשאול. במסגרת הגורמים הבלתי משתנים ניתן למנות את מין המתשאל, גילו, השכלתו, מוצאו האתני, מראהו החיצוני וסגנון דיבורו. הצלחת התשאול במקרים רבים נעוצה בהתאמה של מאפיינים אלו למאפיינים של המתושאל. כך לדוגמה, מתשאל מחבר העמים יצליח לרוב להוציא מידע טוב יותר ממתושאל ממוצא זה. חוקרת מתאימה יותר לחקור ולתשאל בחורה מאשר בחור וחוקר צעיר יתקשה להתחבר לנחקר מבוגר. 

לסיכום, ניתן למנות את התכונות ההכרחיות של מתשאל טוב: 

• ניסיון - השתתפות בתשאולים רבים עם סוגים שונים של מתושאלים;

• סקרנות - תכונת אופי אשר מסייעת למתשאל לגלות עניין בנושא התשאול;

• הקשבה - מתן אוזן קשבת למתושאל;

• סמכותיות - שליטה בתהליך התשאול וקבלת הערכה מצד המתושאל;

• אמינות - יצירת תחושה של יושר וכיבוד התחייבות; 

• ביטחון עצמי - שליטה עצמית וביטחון בהצגת השאלות ובקבלת התשובות;

• יכולת משחק - יכולת להיכנס לדמות המתאימה ביותר לתשאול;

• ספקנות - בדיקה של גרסת המתושאל תוך כדי השיחה וספקנות לגבי המידע שנמסר;

• יסודיות - הכנת התשאול מראש ומחשבה על כל ההיבטים של התשאול;

• תקיפות - ניהול התשאול באווירה עניינית, אולם תקיפה ומלאת ביטחון