מאת:
סרגי גאורגייב רו״ח
במהלך השנה האחרונה עלו לכותרות מספר אירועים של אי סדרים בפעילות חברות אשראי חוץ בנקאי. התקשורת עסקה רבות באירועים שהתרחשו ביונט קרדיט ובחברת גיבוי אולם תחום זה עדין נשאר מעורפל למרבית הציבור. במסגרת החקירות שערכנו בשתי החברות הנ״ל ובעבודות אחרות שביצענו נחשפנו למורכבות של התחום ולשורה של דגלים אדומים אשר יכולים להצביע אל אי סדרים שונים כגון מעילות, הלבנת הון או פעולות של ניפוח תיק האשראי ללא יכולת גביה.
במסגרת מאמר זה נציג בקצרה שורה של דגלים אדומים אשר נתקלו בהם בפעילות של נותני שירותים פיננסים כמו גם את התבנית החריגה שלהן.
גידול חד בהיקף עסקאות "סולו" המתאפיינות בסיכון אשראי גבוה במיוחד – עסקאות סולו הינן עסקאות מתן אשראי ללקוח, המגובות בביטחונות אישיים של אותו לקוח בלבד. לאור העובדה כי בעסקאות ניכיון שאינן מוגדרות כסולו, בנוסף לערבות הלקוח ישנה ערבות מושך השיק ממנה ניתן להיפרע במקרה של חזרת ההמחאה, הרי שרמת הסיכון בעסקאות סולו גבוהה יותר, ומשכך גם רמת הסיכון לחובות אבודים. לאור האמור, עסקאות סולו צריכות להיבדק לעומק, ויש לשמור על מינון נמוך ככל האפשר של עסקאות מסוג זה.
ביצוען של עסקאות חד פעמיות בסכומים גבוהים – מתן אשראי בסכומים מהותיים לגורמים שלהם אין היסטוריית אשראי, וללא בטחונות הולמים, מהווה דגל אדום הדורש ברור.
עליה משמעותית בשיעור ההמחאות החוזרות מתוך סך העסקאות – נתון זה, מצביע על כך שלאורך תקופה זו בוצעו עסקאות בעלות סיכון גבוה יותר באופן משמעותי (שכבר התממש חלקית בשלב הגבייה ראשונית של ההמחאות).
עליה משמעותית בימי האשראי של העסקאות שבוצעו – באופן כללי עסקאות לטווח ארוך אמורות להניב לחברה הכנסות גבוהות יותר, אך במקביל מגדילות את סיכון האשראי וזאת לאור אי הוודאות הקיימת בדבר הגבייה העתידית. ברוב המקרים, עסקאות ניכיון המחאות בפעילות עסקית רגילה בהתאם לתנאי האשראי הקיימים במשק, הינן לטווח של מס' חודשים (לרוב עד 4 חודשים). המחאות דחויות לתקופה של 12 חודשים לדוג', לרוב אינן שכיחות בפעילות עסקית בין ספק ללקוח, ועסקאות לפרק זמן שכזה הינן חריגות במהלך העסקים הרגיל.
גידול בהשבת המחאות ללקוחות – גידול משמעותי בהיקף ההמחאות שהושבו ללקוח, עלול להעיד על "גלגול" חוב הלקוח לנש"פ, כאשר במקום שיפרעו השיקים שניתנו מיד הלקוח כנגד מחיקת חובו לנש"פ, ההמחאות שבות לידיו של הלקוח, וחובו מהעסקאות הקודמות נמחק כנגד עסקת ניכיון/הלוואה חדשה, המולידה חוב חדש.
ביצוע עסקאות ניכיון ללא קבלת שיקים במשרדי החברה – ביצוע עסקת ניכיון מחייב את קבלת ההמחאה/ות במשרדי החברה. עם זאת, קיימים מקרים בהם גורם מטעם הנש"פ מסתפק בקבלת צילום של ההמחאה בדוא"ל/וואטסאפ. גורמים מנוסים יודעים להבחין בין שיקים שנסרקו למערכת התפעולית של הגוף בצורה תקינה, לבין שיקים שלא נסרקו אלא הועבר צילום שלהם אשר הוזן במערכת. במידה ואותר צילום שיק שאינו סריקה במערכת, יש לבצע בדיקה מעמיקה ולוודא כי בסופו של יום ההמחאה הגיעה למשרדי החברה. ריבוי של מקרים מסוג זה מצביע על פעילות לא תקינה של עובדי הנש"פ.
פתיחת תיק אשראי לגורם "לא אמין" – מצופה כי לפני מתן אשראי בסכום מהותי, יבצע נש"פ בדיקה של הלקוח לרבות הפקת דוחות D&B של החברה, של הבעלים, ושל הנהנים בחשבון. מתן אשראי לגורמים בעלי דירוג נמוך/חברות לא פעילות, ריבוי של פעולות בדבר שינוי בעלות בתאגידים המעורבים בעסקאות הניכיון, פעילות מול גופים אשר אין ברשותם אישורי ניכוי מס במקור וניהול ספרים – כל אלה (בין שמדובר בלקוח עצמו ובין שבמושך ההמחאה/במוטב), עלולים להצביע על התרחשותם של אי סדרים.
פעולות העברה בין כרטיסי הלקוחות – פעולות כאמור עלולות להצביע על קשר בין לקוחות ועל כך שמאחורי מספר לקוחות עומד גורם אחד. לאור האמור יש לבדוק האם לא בוצע פיצול בין מספר לקוחות כדי להסתיר את הסיכון הגלום למול אותו גורם.
היעדר מסמכי פתיחת לקוח – בהתאם לדרישות הרגולציה, על נש"פ לתעד את הקשר עם כל לקוח חדש עמו הוא מתקשר, סט מסמכים, הכולל צילומי תעודות מזהות של הלקוח ושל הנהנים בחשבון, טופס "הכר את הלקוח", ועוד. במידה ועולה כי לעניינו של לקוח מסוים לא הוזנו המסמכים כאמור, ייתכן ומדובר בלקוח פיקטיבי.
היקף/סוג הפעילות כפי שדווחו בטופס "הכר את הלקוח" אינם תואמים להיקף פעילות האשראי – בחינה כי מחזור הפעילות של הלקוח מול הנש"פ גבוה באופן משמעותי ביחס להיקף הפעילות העסקית שדווח על ידו או על מידע הקיים במקורות מידע חיצונים, יכול להצביע על דגל אדום.
ריבוי עסקאות ניכיון במספר המחאות שניתנו למועדים סמוכים, ושהופקו על ידי אותו הגורם למוטב זהה – מדובר בעסקת ניכיון בגין פעילות שאין בה היגיון עסקי/כלכלי, ועל כן ביצוען של עסקאות שכאלו ובפרט באופן מרובה, מהווה דגל אדום.
עבודה עם חשבוניות ידניות/ללא פרוט מספיק – מרבית הגופים במשק עובדים עם חשבוניות ממוחשבות ולא ידניות. קיומן של חשבוניות ידניות התומכות בפעילות ניכיון ובעיקר בסכומים מהותיים, יכולות להצביע על חשבוניות פיקטיביות ועל כך שאין מדובר בעסקת ניכיון רגילה. בנוסף גם חשבוניות שאינן כוללות פרוט, אלא ציון כללי כגון :עובדים, שיפוץ, וכד מהוות דגל אדום.
עסקאות "הדדיות" בין גורמים שונים אשר ביצעו ניכיון המחאות אצל הנש"פ – מצב בו שני לקוחות מנכים שיקים זהים אחד של השני (״שקים טובה״). מדובר במצב שאין בו היגיון עסקי/כלכלי, אלא נועדו לאפשר לכל צד לנכות את ההמחאה שברשותי, כביכול בגין עסקה אמיתית כאשר בפועל מדובר בסך הכל בהחלפה של המחאות.
ריבוי המחאות בסכומים עגולים – בדרך כלל פעילות עסקית מתאפיינת בתשלומים בסכומים לא עגולים (בין היתר כתוצאה מרכיב המע"מ). ריבוי המחאות בסכומים עגולים עלול להצביע על עסקאות ניכיון המחאות שאין מאחוריהן פעילות עסקית לגיטימית.
ריבוי המחאות בסכומים העולים על מאה אלף ש״ח – מרבית עסקאות ניכיון מבוצעות בסכומים של עשרות אלפי ש״ח. ניתוח של הרכב התיק ואיתור המחאות בסכומים של למעלה ממאה אלף ש״ח מהווה דגל אדום לכך שאין מדובר בביצוע עסקאות ניכיון רגילות.