השלב האחרון, ואולי החשוב ביותר, בכל עסקה הינו שלב גביית הכסף מהלקוח. גביית הכסף נעשית באמצעות קבלת תקבול מהלקוח בצורה ישירה באחד מאמצעי התשלום המקובלים: מזומן, המחאות, כרטיסי אשראי, העברות בנקאיות וכד', או באמצעות מערך קופות שנמצא בבית העסק. בספרות המקצועית ניתן להבדיל בין שני סוגים של מעילות בתחום הגבייה כמפורט להלן:
Skimming – גנבה לפני הרישום בספרים, מעילה המבוצעת "מחוץ לספרים" ואינה משאירה עקבות; על מעילה מסוג זה ניתן לעלות באמצעות לקוח סמוי או מצלמות.
Larceny – גנבה אחרי הרישום בספרים, מעילה המבוצעת "בתוך הספרים" ולאחר שנרשם חוב של לקוח. מעילה מסוג זה מבוצעת בעיקר באמצעות זיכוי פיקטיבי.
מעילות נפוצות בגבייה וקופות
להלן יפורטו סוגי המעילות הנפוצות בתחום הגבייה: ראשית, גבייה מלקוחות ולאחר מכן – בתחום הקופות, כפי שעלה מאלפי חקירות של מעילות והונאות שבוצעו במהלך השנים.
- א. רישום זיכויים פיקטיביים בכרטיסי לקוחות – הדרך הנפוצה ביותר לגנבת כספי לקוחות הינה באמצעות רישום זיכויים פיקטיביים בכרטיס הלקוח וגנבת התקבול, כך שלא תישאר יתרת חוב בכרטיס הלקוח. פקודת הזיכוי יכולה להיות בגין החזרת סחורה, הפרשי מחיר, הפרשי כמות, סחורה פגומה, פיצוי בגין איחור וכד'. העובדה שקיימים לעיתים היקפים גדולים מאוד של זיכויים מקשה על איתור פעולות שבוצעו ללא אישור.
- ב. החלפת מזומן בהמחאות עתידיות – מעילה נפוצה נוספת הינה החלפה של כסף מזומן שהתקבל מלקוחות, בהמחאות עתידיות של גורמים שונים. ביצוע פעולה כזו מאפשר למועל לקבל הלוואה מתגלגלת ללא ריבית. יש לציין כי בחלק מהמקרים מתברר שההמחאות העתידיות שהוחלפו הינן ללא כיסוי או גנובות, דבר שמונע את הצורך להחזיר את הכסף שנגנב.
- ג. גלגול יתרות בין כרטיסי לקוחות – בספרות המקצועית ידועה מעילה מסוג זה בשם Lapping. בשיטה זו מעבירים יתרת חוב בין כרטיסים שונים של לקוחות ולבסוף לכרטיס "פח זבל", כגון: הפרשי שער, עמלות וכד'. דרך נוספת הינה באמצעות גביית כסף מלקוח ורישום התקבול בכרטיס של לקוח אחר, ממנו נגנב כסף. המעילה יכולה להימשך זמן רב, שכן כל הזמן יש תקבולים חדשים המגיעים לחברה.
- ד. הסטת תקבולים – אחת הדרכים לגנוב כספים אשר מגיעים מלקוחות הינה באמצעות הסטת התקבול לחשבון בנק שבבעלות המועל. קיימות שיטות שונות להסטת הכספים כמו, למשל, פנייה ללקוח והודעה על שינוי פרטי חשבון הבנק, כך שהכסף מועבר לחשבון אחר. גם המחאות המגיעות בדואר עם חותמת "למוטב בלבד" או "לא סחיר" לפקודת הארגון יכולות להיות מופקדות בחשבון בנק שפתח המועל בשם זהה לשם הארגון, וזאת ללא ידיעת הארגון. לחלופין יכול המועל לשנות את שם המוטב ולהפקיד את ההמחאות בחשבון בנק של ארגון פיקטיבי ששמו דומה. לדוגמה: המחאה לפקודת "אור שירותי צילום" תשונה ל"נאור שירותי צילום".
- ה. אי-רישום תקבולים בקופה – בארגונים רבים, הקופאים הם האחראים לרישום המזומנים המתקבלים. אי-רישום המזומנים מאפשר לקופאים לשלשל את הכסף לכיסם. מקרים שבהם הלקוחות משלמים את סכום הקנייה במדויק ואינם דורשים אסמכתא לתשלום שבוצע, או מקרים שבהם נוצר לחץ בקופות, הם בבחינת הזדמנות לאי-רישום תקבולים. כאשר אי-רישום התקבול בקופה עלול לעורר חשד מצד הלקוח, נעזרים הקופאים בדרכי הסוואה שונות. דרכי ההסוואה הנפוצות ביותר הן רישום סכום נמוך מסכום העסקה בפועל ושלשול ההפרש לכיסו של הקופאי, או לחלופין – רישום חלקי בלבד של הפריטים שנרכשו בפועל.
- ו. ביטול עסקאות במערכת – בקופות רבות ניתן לבטל את העסקה כאשר מתגלה טעות בחשבון ולהפיק חשבון חדש. מצב זה מאפשר להפיק חשבון ללקוח ולאחר קבלת הכסף – לבטל את החשבון.
- ז. שימוש חוזר בקבלות – דרך פשוטה מאוד לגנבת כספים מלקוחות הינה באמצעות שימוש חוזר בקבלות של העסק, שלקוחות זורקים לאחר השימוש. במקרים אחרים נוהגים קופאים להפיק, ללא ידיעת הארגון, קבלות בבית דפוס ולמסור אותן ללקוחות אשר אינם יודעים כי מדובר בקבלות מזויפות.
- ח. שימוש במועדון לקוחות – בתי עסק רבים מנפיקים ללקוחות שלהם כרטיסי מועדון אשר מזכים את מחזיק הכרטיס בהנחות ובהטבות על בסיס רכישות חוזרות. קופאי אשר מחזיק ברשותו כרטיס מועדון יכול להעביר את הכרטיס שלו או של בן משפחה במסגרת רכישות של לקוחות מזדמנים. בצורה זו הוא צובר הנחות והטבות על חשבון הארגון.
- ט. מתן זיכוי חלקי ללקוח – בתי ממכר שונים מאפשרים ללקוחות להחליף מוצרים אשר רכשו בחנות. במקרים בהם לקוחות מקבלים מתנות, הם אינם יודעים מה שווי המוצר שנרכש. במצב זה, הקופאי יכול למסור ללקוח שמבקש להחליף מוצר, כי שווי הפריט נמוך יותר ממחירו בפועל, ולקחת לעצמו את ההפרש בזיכוי נפרד. גם במקרים בהם הלקוח בודק את שווי הפריט בחנות, יכול הקופאי לציין כי הפריט נרכש במבצע בתאריך אחר, ולכן השווי נמוך יותר.
- י. החלפת כרטיסי מזומן – אמצעי תשלום חדש הינו כרטיסי מזומן המאפשרים קנייה ברשתות שונות, כגון: שופרסל, הריבוע הכחול וכד'. קופאים בחנויות המקבלות כרטיסים כאלו נוהגים להחליף כרטיס מלא בכרטיס ריק. רק במועד הקנייה הבאה מבחין הלקוח, כי הכרטיס ריק למרות שצריכה להיות בו יתרה. לאור העובדה שהכרטיסים זהים לחלוטין ולא כוללים שם, ניתן לבצע מעילה זו בקלות.
דוגמאות
דוגמה 1 – סוכן מכירות בסוכנות דלקים, שמכרה סחורה ללקוחות בשטחי יהודה ושומרון, נהג לקבל את התקבולים במזומן. בשלב מסוים הוא פנה לשוק האפור ומסר את הכסף המזומן בתמורה להמחאות עתידיות, אותן מסר להנהלת החשבונות. בתמורה לביצוע הפעולה קיבל עמלות גבוהות. לאחר כשנה בה עבדה השיטה, התברר כי ההמחאות העתידיות גנובות והן החלו לחזור. הנזק שנגרם לחברה הסתכם בכ-19 מיליון ש"ח. בין היתר התברר כי חשבוניות נמכרו גם לחקלאים שונים, מאחר שלקוחות בשטחי יהודה ושומרון לא ביקשו חשבונית, כך שהתאפשר שימוש חופשי בחשבוניות מס.
דוגמה 2 – מנהל באולם אירועים במלון נהג לסכם עם לקוחות את המחיר לאירוע. המנהל נהג לגנוב חלק מהכספים שהתקבלו במזומן ולדווח על כמות נמוכה יותר של אורחים באירוע. לצורך הסתרת המעילה, הוא שינה את דוח האקסל של כמות המנות שהוכנו לאירוע על ידי השף במטבח, דוח אשר היה שמור ברשת ופתוח לכל המשתמשים במלון. היקף המעילה הסתכם בכחצי מיליון ש"ח. העובד פוטר מהעבודה והחזיר חלק גדול מהכספים שגנב. לאחר שהוגשה תלונה, גזר בית המשפט שש חודשי עבודות שירות על מנהל האירועים, תוך שהתחשב בעובדה שחלק ניכר מהכספים הוחזר.
דוגמה 3 – עובדת שהייתה אחראית על פתיחת הדואר ורישום ההמחאות המגיעות לארגון נהגה לגנוב המחאות שהתקבלו מלקוחות. מנהל חשבונות, שניהל עם העובדת רומן, דאג להסתיר את חסרונן של ההמחאות באמצעות רישום הנחות ללקוחות אלה. המעילה התגלתה לאחר שלקוח צלצל להנהלת החשבונות וביקש לבטל המחאה ששלח. בבדיקה שנערכה התברר כי ההמחאה לא התקבלה בארגון, וכי כרטיסו של הלקוח זוכה בגין הנחה. בעקבות החשד נפתחה חקירה, ממנה עלה כי נגנבו מהארגון כספים בהיקף של מאות אלפי שקלים. העובדים פוטרו והוגשה נגדם תלונה במשטרה.
דוגמה 4 – מנהל בחברה להשכרת דירות הזמין למשרדו דיירים שהמתינו בתור כדי לשלם את שכר הדירה. הדיירים שילמו למנהל את שכר הדירה ובתמורה קיבלו אישור בכתב ידו המאשר את התשלום. לאחר לכתם, רשם המנהל במסמכי החברה כי הדירה בגינה קיבל תשלום היא ריקה ושלשל את כספי השכירות לכיסו. המעילה התגלתה לאחר שהתברר כי דירות הרשומות כריקות מושכרות בפועל. העובד פוטר מהעבודה והוגשה נגדו תלונה במשטרה.
דוגמה 5 – קופאים בכניסה לאתר בילוי גנבו במשך שנים מאות אלפי שקלים באמצעות מניפולציות שונות שעשו בקופה. הקופאים הקלידו בקופה את כל ההכנסות שהתקבלו, אך העלימו סרטי קופה שלמים ושלשלו את הכסף לכיסם. הגנבה התגלתה כאשר המנהל הגיע לביקור באחת השבתות ומצא חוסר התאמה בין מספר הכרטיסים שנמכרו לבין מספר המבקרים שהעריך כי ביקרו באתר באותו היום. מצלמות סמויות שהותקנו בקופת המכירה ובכניסה לאתר, וכן איסוף קבלות מהמבקרים, סייעו בהוכחת מעשה הגנבה.
דוגמה 6 – מנהל מכירות בחברה קבלנית ביקש מלקוחות אשר קנו דירות לא לרשום את שם המוטב על המחאות שמסרו לו, בנימוק שהחברה נוהגת להטביע את חותמתה עליהן. המנהל רשם את שמו על ההמחאות והפקיד אותן בחשבונו. לצורך הסתרת הגנבה נהג מנהל המכירות להפקיד המחאות של לקוחות חדשים בכרטיסי לקוחות ישנים אשר נשארו פתוחים. המעילה התגלתה לאחר שהמנהל הסתבך עם השוק האפור וברח לחו"ל.
דרכים למניעת מעילות בגבייה וקופות
להלן נקודות אשר יכולות למנוע מעילות בתחום הגבייה וקופות:
- התקנת מצלמות נסתרות או גלויות באזור הקופה. חשוב לציין כי המצלמות צריכות להיות ללא קול, מאחר ששימוש במיקרופון יהווה האזנת סתר. כמו כן, לפי הפסיקה, יש להתקין מצלמות במקומות שלא יפגעו בפרטיות של העובדים והלקוחות;
- הצבת שלטים המודיעים כי המקום מצולם לצורכי הרתעה;
- שימוש בלקוח סמוי לצורך בדיקת נאותות הרישום בקופות;
- בדיקות עומק של זיכויים שניתנו ללקוחות, כולל אימות הזיכוי למול הלקוח;
- בדיקות סבירות לאיתור ירידה לא מוסברת בתקבולים בהשוואה לתקופות קודמות ובהשוואה לארגונים שפעילותם דומה;
- הטמנת פתיונות, כגון: המחאות ללא רישום שם המוטב או עודפים לא מוסברים בכסף מזומן;
- איתור מצבים בהם המחאות של לקוח מסוים נרשמות במספר כרטיסי הנהלת חשבונות של לקוחות שונים;
- מתן זיכויים באישור של שני גורמים בלבד;
- ניתוח מגמות בגבייה, כגון: קיטון במזומן מתוך סך כל התקבולים;
- איתור המחאות שהתקבלו מעובדי החברה;
- בדיקות לאימות היקף תשלומים מלקוחות שמשלמים במזומן;
- השוואות בין קופאים שונים בכל הקשור להיקף גבייה, ביטול עסקאות וכד';
- בקרה של פקודות יומן בין לקוחות שונים;
- התאמת כרטיסי לקוחות;
- צמצום קבלת מזומן מלקוחות למינימום;
- קבלת המחאות רק על שם הלקוח ולא מצד ג';
- הפרדת תפקידים בין הגורם שמקבל תקבולים לבין הגורם שרושם פקודות יומן.
רואה חשבון חוקר או מבקר חקירתי נדרש לא אחת לדעת וליישם מידע זה במסגרת חקירותיו ובמיוחד בחקירה של מעילה או חקירה של הונאה.
#רואה חשבון חוקר#מבקר חקירתי#חקירות מעילות#חקירת הונאות#חשבונאות חקירתית#המדריך השלם לביקורת חקירתית#ביקורת פנימית#ניהול סיכונים#בקרת עורכי דין#מניעת מעילות#חקירה כלכלית#סקר חשיפה להונאות#הברחת נכסים#איתור מעילות והונאות#סקר מעילות
