השלב הראשון בכל חקירה חשבונאית הוא איסוף מידע רב ככל האפשר על האדם או על הארגון נשוא הבדיקה. לעיתים, בלתי אפשרי להתחיל בחקירה ללא קבלת מידע מדויק על פעילות הארגון, הסביבה העסקית בה הוא פועל, אנשי מפתח, ארגונים קשורים ומידע רלוונטי אחר. מידע ממוקד מאפשר להרחיב את החקירה לכיוונים שונים, ובמקרים רבים אף מהווה "קצה חוט" להשלמתה.
מניסיוני, ככל שהמידע הנאסף רב יותר וממוקד יותר, כך קל יותר לתשאל חשודים, לאמת נתונים שנאספו ולנהל חקירה יסודית ומקיפה.
להלן מגוון מקורות לאיסוף מידע.
רשם החברות
כל ארגון הרשום בישראל, פרטי או ציבורי, מחויב למסור מידע לרשם החברות. מאגר מידע זה נמצא במשרד המשפטים ופתוח לעיונו של כל המעוניין בכך, תמורת תשלום אגרה. כמו כן, רשם החברות מאפשר לצלם את תיק הקבע של כל ארגון שבו מצויים מסמכים שונים, בהם תזכיר, תקנון, מסמכי שעבוד, דיווח שנתי על בעלי המניות והמנהלים, וכן הודעות שונות הקשורות לארגון. בישראל פועלים גורמים רבים המספקים שירותי צילום של תיקי הקבע. נוסף על תיק הקבע, ניתן לקבל גם מידע תמציתי המוכר כ"פלט רשם החברות". פלט זה מספק מידע בסיסי על תחום עיסוקו של הארגון, כתובתו, תאריך ייסודו, בעלי המניות ומנהליו הנוכחיים, שעבודים, שמות קודמים ועוד. ניתן לקבל את הפלט תמורת תשלום באמצעות בזק, תוכנות מחשב ייעודיות, ולאחרונה אף באמצעות האינטרנט.
ההבדל העיקרי בין פלט רשם החברות ובין תיק הקבע הוא בכך, שתיק הקבע של הארגון מכיל גם את ההיסטוריה של הארגון, ובכלל זה את רשימת כל בעלי מניותיו ומנהליו מיום הקמתו.
קטעי עיתונות
העיתונות היא אחד ממקורות המידע החשובים ביותר. ממקור זה ניתן ללמוד על עסקאות שונות שבוצעו בישראל ובעולם, מגמות בענף, תוכניות עתידיות של הארגון, מינוי מנהלים ובעלי תפקידים, גיוס עובדים, חשדות והרשעות של בעלי תפקידים וכדומה. במקרים רבים, בעלי תפקידים בארגונים השונים מתראיינים בעיתונות הכתובה ומספקים מידע רב. מרבית העיתונים בארץ ובעולם מעמידים לרשות הציבור ארכיונים ממוחשבים המאפשרים חיפוש באמצעות שימוש במילות מפתח.
תשקיפים, דוחות כספיים ודיווחים לרשות ניירות ערך
כל ארגון המעוניין להנפיק את מניותיו לציבור, מחויב בהגשת תשקיף הפתוח לעיון הכלל. ממועד ההנפקה, מחויב הארגון לפרסם דוח כספי מדי רבעון, וכן לדווח לבורסה על כל אירוע מהותי שיש בו כדי להשפיע על רווחיותו, רכושו או התחייבויותיו. מקורות אלה מהווים מקור עיקרי למחפשי מידע על פעילות הארגון, בעלי התפקידים, בעלי המניות, נתונים פיננסיים, נכסים, לקוחות, ספקים וכדומה.
לנוכח המבנה הריכוזי של המשק בישראל, ניתן לקבל מידע גם על ארגונים פרטיים המאוחדים במסגרת הדוח הכספי של החברה-האם הבורסאית.
אינטרנט
האינטרנט הוא גן עדן למחפשי מידע. במסגרת חקירות שערכתי, איתרתי במקרים רבים מידע על חשודים פוטנציאליים, ובכלל זה מעילות והונאות שביצעו בעבר. בנוסף, ניתן למצוא ברשת אתרים במגוון נושאים, בהם אתרים המתמחים באיסוף מידע, אתרים כלכליים ואתרים של הארגונים עליהם מעוניינים לאסוף מידע. ואולם, הבעיה בה נתקלים מחפשי המידע ברשת היא עודף המידע הנמצא בה. קושי זה הביא להתפתחות מקצוע חדש – מידען, המתמחה באיתור, סינון ומיון של המידע הרב הקיים במאגרים השונים, ובראשם האינטרנט. בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות של הרשתות החברתיות, כגון פייסבוק, אשר משמשות מקור מידע מעולה לאיתור מידע על גורמים שונים.
מאגרי מידע מקוונים
מאגרי מידע מקוונים, כמו PROFOUND, LEXIS-NEXIS ורבים אחרים, פותרים את בעיית עודף המידע בה נתקלים מחפשי המידע ברשת. מאגרים אלה מכילים מידע מהעיתונות הכלכלית והמקצועית, חדשות, סקרי שוק, דוחות של אנליסטים, מחקרים וכדומה.
מאגרי מידע משפטיים
אחד מכלי העבודה הבסיסיים של כל עורך דין הוא המאגר המשפטי, דוגמת "תקדין", "דינים ועוד" ו"פדאור", המכילים מידע רב על הליכים משפטיים. מאגרים אלו הם חיוניים גם לאוספי מידע. חיפוש ממוחשב במאגרים אלה עשוי לספק מידע על הליכים משפטיים בהם היו מעורבים ארגונים ואנשים פרטיים, ועם קצת מזל מסייע בהכרת פעילות הארגון, עסקאות שביצע, לקוחותיו, ארגונים קשורים ועוד.
רשמים
בישראל פועלים כמה רשמים המאפשרים לקהל לקבל מידע רלוונטי לתחום אחריותם. בין הרשמים ניתן למנות את רשם המקרקעין, באמצעותו ניתן לבדוק עסקות שבוצעו בנכסי מקרקעין; רשם הפטנטים, המאפשר לבדוק קיומם של פטנטים רשומים במגוון תחומים; רשם המשכונות והשעבודים, המרכז מידע על שעבודים ומשכונות שונים, וכן את רשם האגודות השיתופיות.
ארגונים כלכליים
בישראל פועלים כמה ארגונים לאיסוף מידע כלכלי, בהם BDI, דן אנד ברדסטריט ואחרים. ארגונים אלה אוספים מידע מהמקורות שפורטו, וכן ממקורות נוספים, כגון בנק ישראל ומרכזי סליקת המחאות. מארגונים אלה ניתן לקבל דוחות המכילים מידע רב על פעילותו העסקית של הארגון, קשרי בעלות בין חברות, מצב כספי, בעלי תפקידים ועוד.
מודיעין שטח
מגוון פעולות שטח עשויות לסייע באיסוף מידע בעל חשיבות רבה. חוקרים פרטיים מרבים להשתמש בטכניקות אלה. בין הפעולות ניתן למנות:
כיום, בעידן בו הולך וגובר השימוש במערכות מידע מורכבות, המקושרות אחת לשנייה, גדל במקביל גם הסיכון לביצוע מעילות באמצעות שימוש לא מורשה במערכות המידע. עם זאת, פיתוח של כלי בקרה ממוחשבים לביצוע ביקורת בכלל ולאיתור מעילות בפרט, מהווה פתרון מתקדם ויעיל מאוד לאיתור חריגים ולבדיקה חכמה של מערך כל הנתונים של החברה.
שימוש בטכנולוגיות ממוחשבות למטרות הביקורת – CAAT's
(Computer Assisted Audit Techniques) על ידי תוכנות ייעודיות לניתוח ותחקור נתונים, כגון תוכנת IDEA, מסייע למבקר למקד את משאביו באיזורים בעלי סיכון גבוה יותר. השימוש בתוכנה כזו נותן למבקר את הכלים למפות טרנזקציות בסיכון נמוך ולהתמקד בטרנזקציות בעלות סיכון גבוה, אשר עלולות להצביע על קיום הונאה או מעילה.
בנוסף להתפתחויות הטכנולוגיות, לשכת רואי החשבון, בהתייחסותה לגילוי תרמית בתקן ביקורת 92 – "אחריות המבקר לשקול קיומה של תרמית במסגרת ביקורת של דוחות כספיים", מציגה מספר טכניקות לביצוע ביקורת באמצעות מחשב, על מנת לבסס את ראיות הביקורת ולקבל תמונה מדויקת ומלאה יותר
א. דגימה של 100% מהנתונים
בביצוע הביקורת עלינו לבחור את המדגם אותו נבדוק, ולא תמיד ניתן לדעת היכן למקד את הדגימה, מה גם שבדרך כלל, כמות הדגימה נמוכה מאוד בהשוואה לסך הנתונים הנבדקים. שימוש בכלי ביקורת ממוחשבים, כגון: תוכנה לניתוח ותחקור נתונים, יאפשר לנו לבצע בדיקות על כל הנתונים, לדוגמה – פקודות יומן עבור שנה שלמה, ולבצע ניתוח מהיר, אשר באופן ראשוני יציף חריגים ברמות שונות וימקד אותנו בפקודות אשר עלולות להעיד על קיום הונאה או מעילה. העובדה שקיימת האפשרות להחיל חוקים לשליפת חריגים על 100% מהנתונים ממקדת את עבודת הביקורת ומייעלת אותה באופן משמעותי.
ב. הקטנת התלות במבוקר
כאשר אנו מבקשים מידע מהמבוקר, בדרך כלל אנו מקבלים מידע שעבר עיבוד מסוים, כגון דוחות אשר עברו פילוחים שונים של תקופות חתך ונעשו בהם חישובים שונים כמו, למשל, סיכום ללקוח עבור תקופה. דוחות אלה הם דוחות מעובדים, אשר לא מאפשרים לנו לחקור את הנתונים הגולמיים שעליהם הם מבוססים. כאשר ברצוננו להיכנס לעומק הנתונים, אנו עלולים למצוא את עצמנו מול משתמשים אשר לא יכולים או לא רוצים לשתף פעולה.
שימוש בתוכנה לניתוח ותחקור נתונים מאפשר לבקש פעם אחת את הנתונים הגולמיים, לנתח אותם, להפיק חריגים ולהיכנס לעומקם עד מציאת הפרט האחרון אשר ישלים את כל התמונה. כך, שימוש בכלי ביקורת ממוחשבים מפחית משמעותית את תלות המבקר במבוקר.
ג. ביקורת חכמה, יעילה ואפקטיבית על בסיס מתמשך, יוצרת חיסכון בעלויות לטווח הארוך
לאחרונה, חברות רבות מאמצות תפיסה חדשה הנקראת בקרה פנימית מתמשכת (Continued Control Monitoring – CCM). על פי תפיסה זו, מתנהלות בקרה וביקורת שוטפות על תנועות הנתונים בחברה, אם בצורה חיה ואם על ידי עיבוד לילי קבוע. תפיסה זו מיושמת על ידי תוכנות לניתוח ותחקור נתונים כמו IDEA, אשר מציפות חריגים על פי חוקים אשר הוגדרו מראש בזמן אמת. החיסכון לטווח הארוך מתבטא בצבירת הידע המתמשכת על נתוני החברה הגולמיים, צבירת חוקים שונים אשר פועלים באופן שוטף למציאת חריגים, חיסכון בזמן ביקורות חוזרות וחיסכון בעלויות, אשר כולל גם איתור הונאות ומעילות בזמן אמת ולעיתים גם מניעתן.
ד. הצלבות נתונים ממערכות שונות
אחד מיתרונותיה הבולטים של תוכנה לניתוח ותחקור נתונים הוא האפשרות לנתח את כל הנתונים בפלטפורמה אחת. ניתן לייבא לתוכנה קבצים שונים בפורמטים רבים אשר מגיעים ממערכות מידע שונות ולבצע הצלבות שלא ניתן היה לבצע בדרך אחרת. דוגמה קלאסית ליתרון זה היא אימות דיווחי נוכחות של עובדים: ניתן לקבל את הנתונים של דיווחי הנוכחות של העובדים מצד אחד ולהשוותם לנתוני הכניסה והיציאה של העובדים אשר יכולים להתקבל ממערכות אחרות כגון "קרוסלה", כרטיס כניסה למשרד או לוג כניסה למחשב האישי.
ה. יכולת כימות הנתונים
במידה שאכן נמצא כי קיימת מעילה, השימוש בתוכנות ניתוח ותחקור נתונים יאפשר זיהוי של כל הפעולות שנעשו על ידי הגורם אשר ביצע את המעילה, וניתן יהיה לכמת את הסכומים הכספיים בהם מדובר.
ו. קלות השימוש למבקרים אשר אינם אנשי מחשוב
תוכנות ניתוח ותחקור נתונים מותאמות לצורכי הביקורת. תוכנות אלו נותנות מענה למבקרים אשר אינם אנשי מחשוב, אבל עדיין צריכים להתמודד עם כמויות גדולות של נתונים ותהליכים המנוהלים במערכות המידע על מנת לבצע את הביקורת בצורה יעילה.
כאשר מדובר באיתור הונאות ומעילות, הצורך בשימוש בתוכנות אלה מקבל תוקף גבוה יותר – על המבקר לאתר תנועות ממוחשבות חריגות, אשר סביר להניח שבוצעו על ידי משתמש שמכיר את מערכות החברה בתהליך בו הוא מעורב, ויודע היטב כיצד להסתיר את התנועות האלו. בתוכנות אלו יש פונקציות גנריות הנותנות מענה מהיר ופשוט לאיתור חריגים, והן בנויות להפעלה פשוטה אשר אינה מצריכה ידע בשפות תכנות.
ראשית, יש להגדיר את התחומים אשר ברצוננו לחקור. לאחר מכן יש לכתוב את תוכנית הביקורת ולהתאים אותה לכלים בהם נשתמש. יש לוודא שכל הנתונים אותם ברצוננו לנתח קיימים במערכות המידע של החברה. השלב הבא יהיה בקשת הקבצים הרלוונטיים ממחלקת מערכות המידע של החברה.
לאחר קבלת הקבצים, יש לקלוט אותם לתוכנה ולבצע בדיקות לפי שלושה שלבים עיקריים:
השלב הראשון של החקירה הינו שלב בדיקות השלמות. שלב זה מתבצע מייד לאחר קליטת הקבצים. מטרת בדיקות השלמות היא לוודא שנמצאים בידינו כל הנתונים, שהנתונים שקיבלנו תקינים ושהם נקלטו לתוכנה באופן תקין. לשלב זה יש חשיבות גבוהה מאוד, שכן, בדיקות השלמות יוכלו להצביע כבר בתחילת הדרך על נתונים חסרים או לא תקינים, וכך נחסוך עבודה כפולה בעתיד. בשלב זה נוכל גם לוודא שאנו אכן מנתחים את הנתונים הנכונים; לדוגמה, בביקורת פקודות יומן, אחת מבדיקות השלמות היא לוודא שחתך התאריכים של פקודות היומן שקיבלנו מתאים לתקופה אותה אנו מבקרים על ידי ביצוע פקודת סטטיסטיקה על שדה תאריך המאזן.
סוגי פקודות התוכנה אשר שלב זה יכלול יהיו:
שלב ניתוח הנתונים הוא השלב בו נעשה שימוש בפקודות מורכבות יותר, אשר תוצאותיהן תאפשרנה לנו לנתח לעומק את הנתונים ו/או לייצא ממצאים אמיתיים בהתאם לתוכנית הביקורת. שלב זה כולל פקודות, כגון: סינונים, סיכומי ביניים ובניית שדות מחושבים. בשלב זה משולבות גם הפקודות אשר פורטו כחלק מהבנת הנתונים ובדיקות השלמות.
סוגי פקודות התוכנה אשר שלב זה יכלול יהיו:
לעיתים קרובות, ניתוח הנתונים מתבצע עבור מספר קבצים/טבלאות אשר מתקבלים במקביל ממערכות מידע שונות. כל קובץ מכיל נתונים אשר נחוצים לביקורת, ועלינו לבצע איחוד, צירוף או קישור בין הקבצים. הפונקציות הנפוצות לשימושים אלו הן:
א. שכר ומשאבי אנוש
ניתוח הנתונים במערכות המידע של השכר ומשאבי האנוש יכול להביא לממצאים אשר עלולים להעיד על הונאה או על מעילה המתבצעת בחברה. ניתוח הנתונים המופקים יתמקד בעיקר באיתור עובדים פיקטיביים וסכומים חריגים אשר שולמו לעובדים.
בדיקות נפוצות אשר יבוצעו בתחום זה יהיו:
ב. פקודות יומן
פקודות יומן הן הנתונים הגולמיים ביותר אשר מערכות המידע הפיננסיות של החברה מייצרות. חלק מהתנועות מבוצעות באופן אוטומטי וחלקן באופן ידני. פקודות יומן הן הראי של פעילות החברה מההיבט של המערכת הפיננסית, ומעצם העובדה שלא ניתן למחוק את פקודות היומן מתבקשת המסקנה, שניתוח חכם שלהן יכול להביא לממצאים מעניינים אשר עלולים להעיד על הונאה או מעילה בחברה.
בדיקות נפוצות אשר יבוצעו על פקודות היומן יהיו:
ג. רכש וספקים
נושא הרכש והספקים הוא רגיש, מכיוון שמדובר בכסף אשר יוצא מהחברה. קיימות דרכים רבות להוצאת כספים מהחברה, כגון: יצירת ספקים פיקטיביים, זיוף חשבוניות ספק ופיצול הזמנות/חשבוניות רכש.
הבדיקות אשר ייעשו למציאת חריגים מסוג זה יהיו:
התוצר הסופי של עבודת חוקר המעילות הוא דוח החקירה. מידת התרשמותו של מזמין העבודה נקבעת בראש ובראשונה מממצאי הבדיקה, אולם גם מאיכות כתיבת הדוח, סגנונו ואופן הצגת הממצאים שנאספו. למרות החשיבות המיוחסת לכתיבת הדוח, לרוב לא מוקדשת לעניין זה תשומת לב מספקת. בפרק זה יוצגו נקודות מהותיות, וכן המלצות על אופן כתיבת הדוח או חוות הדעת המסכמות את ממצאי החקירה.
הנתון הראשון אותו יש להביא בחשבון לפני הכתיבה הוא למי מיועד דוח החקירה. לכל קהל יעד צרכים משלו, ולפיכך מומלץ לכתוב את הדוח כך שיענה על צרכיו של קהל היעד אליו הוא מופנה. לדוגמה: מנהלים שהזמינו דוח בנושא מניעת הונאות מעוניינים לקבל את ההמלצות לשיפור הבקרות, ולא את כל הבדיקות שבוצעו בעת העבודה. היקף החומר העצום העובר על שולחן המנהל והזמן המועט המוקדש לכל מסמך, מחייבים כתיבת דוח תמציתי המתמקד בעיקרי הממצאים. מאחר שרק במקרים נדירים יקדיש המנהל זמן לקריאת הדוח המלא, מומלץ לצרף תמצית מנהלים שלא תעלה על שלושה עמודים.
במקרים אחרים מוגש דוח החקירה כחוות דעת מומחה לבית המשפט או לעורכי הדין. במקרים אלה, הדוח צריך להיות כתוב בסגנון משפטי, מדויק עד הפרט האחרון, וכן להציג הסברים ותימוכין מלאים לממצאי החקירה. דוח חקירה המיועד לגופי אכיפה חייב לפרט את תהליך העבודה וכן את אופן הבדיקות וסוגן, כדי שגופים אלה יוכלו להתבסס על עבודת המבקר החקירתי להמשך החקירה.
על הדוח לשקף בצורה הטובה ביותר את הפעולות שבוצעו, הממצאים שנאספו והמסקנות אליהן הגיע החוקר. דוח החקירה צריך להיות ערוך בסדר הגיוני, בהתאם לאופי הבדיקה, וכתוב בשפה פשוטה, הברורה גם לגורמים שאינם אנשי מקצוע. במקרים מסוימים, מבנה הדוח יותאם לסדר חשיבות הממצאים שנאספו, כך שהממצא הראשון שיופיע בו יהיה גם החשוב ביותר. במקרים אחרים, הדוח ייבנה בהתאם לתרשים הזרימה של הנושא הנבדק. דוח החקירה צריך להיות מדויק ולא לכלול השערות או מסקנות שאינן מבוססות על נתונים בדוקים. שימוש מדויק ועקבי במונחים ובשמות לכל אורך הדוח הוא חיוני בדוחות מקצועיים.
לסגנון ולצורת הדוח יש חשיבות רבה. מומלץ להקדיש מחשבה לצד האסתטי, ובמידת הצורך אף לצרף לדוח החקירה תרשימי זרימה, טבלאות ושרטוטים. שימוש בכותרת ובכותרות משנה ברורות, וכן צירוף תבליטים, מקילים מאוד על התמצאות הקורא. אורכו של המשפט הוא מרכיב חשוב בנוחות הקריאה והבנת החומר. אחת הטעויות הנפוצות בכתיבת דוחות חקירה היא ניסוח משפטים ארוכים מדי. גורמים מקצועיים ממליצים לא להשתמש במשפטים הכוללים יותר מ-20 מילים.
אף שכל דוח ייחודי ומותאם לסוג הבדיקה, לאופיה ולקהל היעד אליו הוא מיועד, לרוב יכלול הדוח את הפרקים הבאים:
א. מבוא
בפרק זה יופיעו הנקודות הבאות:
ב. רקע כללי
פרק זה יכלול:
ג. ממצאים
פרק זה מהווה את לב הדוח ובו יפורטו הממצאים שנאספו, בכלל זה:
ד. סיכום
פרק זה, המהווה "תמצית מנהלים" של ממצאי החקירה בתוספת מסקנות הבדיקה, יכלול:
ה. המלצות
בפרק ההמלצות נהוג לכלול:
ו. נספחים
נהוג לצרף לדוח חומר רלוונטי שנאסף בעת החקירה. בפרק זה ירוכזו כל המסמכים, החישובים והטבלאות, שהכללתם בגוף הדוח עצמו אינה הכרחית להצגת הממצאים ובהירותם. אדגיש כי לפרק זה חשיבות רבה במקרה שהדוח משמש בסיס להגשת תביעה או תלונה במשטרה.
בנספחים ניתן למצוא:
גילוי של חשד למעילה בארגון מצריך ביצוע של תהליך חקירה מהיר ומקיף לגילוי המעורבים במעילה, כימות המעילה וביצוע פעולות להקטנת הנזק. בתהליך קיימים צמתים אשר נדרשת בהם החלטה לגבי המשך הטיפול. טיפול במעילות דורש ניסיון רב, אשר מסייע לחוקר בבחירת הפעולות היעילות והטובות ביותר לצורך קיצור זמן הבדיקה וקידום החקירה באופן מיטבי. במסגרת מאמר זה בחרתי להציג אירוע אחד לדוגמה של מעילה שטופלה על ידי, תוך ניתוח הפעולות שיש לבצע בכל שלב והשיקולים לכך.
המקרה המדובר החל עם קבלת מידע לפיו ייתכן כי סמנכ"ל הכספים של הארגון היה מעורב בעבר במעילה גדולה בהיקף של כ-10 מיליון ש”ח בחברה באזור הצפון, ואף נידון לחמש שנות מאסר בגינה. מידע על המעילה שבוצעה בעבר פורסם בעיתונות עם שם העובד. השם הפרטי של סמנכ"ל הכספים ושל המועל הינו זהה, אולם שם המשפחה היה שונה. החשד התעורר כתוצאה מכך ששכר סמנכ"ל הכספים שולם לחשבון בנק על שם אשתו, כאשר שם המשפחה היה זהה לשם המשפחה של המועל.
בדיקת הזהות של סמנכ"ל הכספים – שלב ראשון של החקירה הינו בדיקה האם אכן מדובר באותו אדם. עולה השאלה האם יש מקום לזמן את סמנכ"ל הכספים לצורך בירור הנושא או האם יש לבצע בדיקה חשאית? מצד אחד, ייתכן כי סמנכ"ל הכספים יודה כי אכן הוא זה שביצע את המעילה בעבר, ובכך יחסוך זמן וכסף לארגון. מצד שני, ייתכן ויכחיש, דבר שייאלץ את הארגון לבצע בדיקה, בכל מקרה, ובכך המידע על החשד יתגלה לסמנכ"ל הכספים, מה שעלול לשבש את הבדיקה. בנסיבות העניין, ומתוך כוונה שלא לשבש את תהליך הבדיקה, בוצעה בדיקה מהירה על ידי משרד חקירות, אשר אימת את המידע כי אכן מדובר באותו אדם.
אימות הניסון וההשכלה שנמסרו על ידי סמנכ"ל הכספים – בשלב הבא, לפני התחלת החקירה, חשוב לבחון את המידע שמסר סמנכ"ל הכספים לחברה. האם המידע היה כוזב? לעניין זה חשיבות משפטית לגבי היכולת לפטר אותו ובאילו נסיבות. חשוב לציין כי עצם ביצוע מעילה בעבר, לאחר שעובד כבר ריצה את עונשו, אינה מהווה בהכרח עילה לפיטורין, שכן העובד שילם את "חובו לחברה". מבדיקת קורות החיים של סמנכ"ל הכספים עולה כי הם כללו פרטים כוזבים בכל הנוגע לפרטי הניסיון המקצועי, כמו גם בתיאור ההשכלה שלו.
איתור נכסים הרשומים על שם סמנכ"ל הכספים – לאחר אימות המידע כי אכן מדובר באותו אדם, קיימת חשיבות לביצוע חקירה כלכלית מהירה לצורך איתור נכסים הרשומים על שם סמנכ"ל הכספים. פעולה כאמור חיונית בשלב זה, שכן ככל שיתגלה בהמשך כי בוצעה מעילה גם בארגון, הרי שיהיה צורך להטיל עיקול על אותם נכסים. קיים חשש כי סמנכ"ל הכספים יעביר נכסים אלו או יעלים אותם עד שהחקירה תושלם.
חקירה גלויה או סמויה – בשלב זה יש לקבל החלטה לגבי התחלת החקירה. בנסיבות העניין קיימות שתי אפשרויות – חקירה גלויה או סמויה. חקירה סמויה תאפשר אולי בזמן אמת לאתר מעילה שמבוצעת, מנגד חקירה סמויה הינה מורכבת מאוד, מאחר וסמנכ"ל הכספים נמצא עדיין בתפקידו, והעובדים תחתיו לא ישתפו פעולה בצורה מלאה. ייתכן כי סמנכ"ל הכספים ימחק וישבש מידע בזמן ביצוע הבדיקה במידה שמידע על התרחשותה יגיע לאוזניו. בנסיבות העניין העדיפות הברורה היא להוצאת סמנכ"ל הכספים לחופשה באופן מיידי ולביצוע חקירה גלויה. חשוב לציין כי מאחר והוא בכל מקרה לא יחזור למקום העבודה, הרי שאין מקום להשאיר אותו בתפקיד, בניגוד למקרים בהם קיים ספק לגבי האשמה של העובד.
בירור עם סמנכ"ל הכספים – לאור העובדה כי לא קיים כל קצה חוט לביצוע מעילה על ידי סמנכ"ל הכספים, הרי שאין כל מקום לתשאל אותו בשלב זה של החקירה. ביצוע שיחה עימו יכולה רק לפגוע בתהליך העבודה ולאפשר לו לשבש את החקירה. הסיכוי להוצאת הודאה מעובד שכבר היה מעורב במעילה קודמת ללא הוכחות הינה בסבירות נמוכה מאוד.
הוצאה לחופשה – כאמור, ידוע לנו כי מדובר באדם שהיה מעורב במעילה קודמת, וכי הוא מסר פרטים כוזבים לגבי עברו וניסיונו. בנסיבות העניין מומלץ להוציא אותו לחופשה בתשלום לצורך שמירה על מערכת יחסים של עובד-מעביד, הדרושה לתשאול בסוף החקירה. חשוב לציין כי פיטורי סמנכ"ל הכספים יביא לרוב להחמרה של המצב.
איסוף מידע – שלב ראשון בכל חקירה הינו איסוף מידע על החשוד. חשוב לאסוף מידע באמצעות משרד חקירות על כל בני משפחתו, שכן ייתכן והם קשורים לקבלת כספים מהחברה. בנוסף, חשוב לקבל מידע על כל החברות הקשורות אליו ואל בני משפחתו, מידע על זיקה לחשבונות בנק וכל מידע נוסף שניתן לאסוף על החשוד. חשוב לבצע בדיקה בכל מאגרי המידע הרלוונטיים, כולל תביעות משפטיות, תיקי הוצאה לפועל ועוד.
בחינת מערך ההרשאות – עם תחילת החקירה חשוב להבין את מערך ההרשאות שיש לסמנכ"ל הכספים. לאור העובדה שקיימות אפשרויות רבות לביצוע מעילה בחברה, וכאמור, אין כיוון ברור, הרי שיש צורך למפות את יכולתו לבצע מעילה. כך לדוגמה, חשוב לראות האם יש לו הרשאה לרישום פקודות יומן, הקמת עובדים, ביצוע העברות כספיות, ועוד. בהתאם לממצאים שעולים יש לכוון את המשאבים לצורך ניתוח התהליכים בהם קיימת אפשרות גבוהה יותר לביצוע המעילה.
ניתוח אירוע מעילה קודם – כחלק מתהליך החקירה, חשוב לנתח את המעילה הקודמת שבוצעה על ידי סמנכ"ל הכספים. שיחות עם בעלי תפקידים בחברה בה בוצעה המעילה יכולות לחשוף דפוסי פעולה שייתכן וחוזרים על עצמם, שיטות הסתרה של המעילה, וכן לענות על השאלה – האם סמנכ"ל הכספים מבצע לבד את המעילה או נעזר בעובדים או במשתפי פעולה. חשוב לאסוף גם מידע לגבי האופי שלו ומידת שיתוף הפעולה שלו לאחר שהתגלתה המעילה.
שיחות עם עובדים – אחד ממקורות המידע הטובים ביותר הם העובדים שהיו כפופים לסמנכ"ל הכספים. עובדים אלו יכולים למסור מידע על דרישות חריגות שקיבלו ואשר לא נראו להם סבירות באותו מועד, שאותן הם ביצעו בשל הסמכות של סמנכ"ל הכספים. בנוסף, ניתן לבדוק האם היו תחומים אשר סמנכ"ל הכספים דרש לטפל בהם בצורה אישית וללא בקרה; האם קיימים ספקים שתנאי התשלום שלהם היו חריגים או שהייתה התערבות חריגה לשלם להם מהר או ללא כל בדיקה; המחאות של גורמים שסמנכ"ל הכספים ביקש להעביר אותם אישית וכד'.
בדיקת חשבון הבנק אליו הועבר השכר – בדיקה ראשונית ובסיסית הינה בדיקה של כל העברות הכספים שבוצעו לחשבון הבנק של אשתו של סמנכ"ל הכספים. על פניו, אמורות להיות רק העברות שכר. כל העברה נוספת צריכה להיבדק בצורה דקדקנית. רבים שואלים האם סביר כי עובד יבצע מעילה תוך שימוש בחשבון בנק שלו או של גורם מקורב אליו. התשובה הינה חיובית, שכן מאחר ועובדים מודעים לכך כי אין בקרה שתאתר את המעילה, הם מעדיפים להעביר כסף לחשבון שנמצא בשליטתם מאשר להשתמש בחשבונות אחרים.
חברות בבעלות העובד ומקורבים – לאחר קבלת דוח החקירה, ניתן לבדוק האם קיימים ספקים או בוצעו העברות לחברות בשליטת סמנכ"ל הכספים ובני משפחתו. אחת הדרכים הינה באמצעות הקמת ספקים פיקטיביים וביצוע תשלומים. בדיקה, כאמור, הינה כירורגית, ומאפשרת בדיקה ממוקדת במקום לבדוק את כל הספקים שנפתחו בחברה.
ספקים חדשים או חשודים – בדיקה חשובה נוספת הינה של כל הספקים שנפתחו מהמועד בו התקבל סמנכ"ל הכספים לחברה. ספקים, כאמור, צריכים להיבדק בצורה יסודית. כמו כן, חשוב לעבור על רשימת הספקים למול גורמים בחברה כדי לבחון האם קיימים ספקים במקומות מרוחקים או ספקים בתחומי פעילות שלא קשורים לחברה.
ניתוח פקודות יומן חריגות – חלק מרכזי בבדיקה מבוסס על ניתוח פעולות חריגות בהנהלת החשבונות. במסגרת בדיקה זאת יש לבחון את כל פקודות היומן שנרשמו על ידי סמנכ"ל הכספים. לאור העובדה שכלל לא אמורה להיות לו הרשאה לרישום פקודות יומן, הרי שביצוע רישום כזה הינו קריטי לבדיקה. בנוסף לאמור, יש לבחון פקודות יומן חריגות, כגון הוצאות שלא דרך כרטיסי ספק, למשל: בנק למול הוצאה, פקודות יומן לא סבירות כגון ספק מול ספק, לקוח מול לקוח, פקודות מול כרטיסי מעבר וכרטיס עמלות הפרשי שער וכד'. כמו כן, יש לבדוק פקודות בשעות חריגות ובימי שישי, שבת וחג.
תשלומים לעובד או לקרובי משפחתו – מערכות המידע במרבית הארגונים היום מאפשרות לבצע חיפוש של המחאות/תשלומי מס"ב/העברות לפי שם מוטב. כאמור, בשלב הראשון בוצעה חקירה מקיפה, במסגרתה התקבלו כל קרובי המשפחה של סמנכ"ל הכספים. לאחר קבלת המידע ניתן לבדוק האם קיימים עובדים בארגון שקיבלו שכר והקשורים לסמנכ"ל הכספים או שבוצעו תשלומים למוטבים הקרובים אליו, גם אם שם הספק שונה משם המוטב.
חיפוש בחדר העובד במחשב ובמיילים – חיפוש בחדר העובד, במחשב האישי שלו ובמיילים שלו יכול לגלות קצה חוט לפענוח המעילה. לעניין זה יש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה כדי לא לעבור על החוק, שכן מחד קיימת זכות המעביד לבדוק לעומק חשדות חמורים לאי סדרים ומאידך קיימת זכות העובד לפרטיות. במסגרת החקירה יש לאזן בין זכויות אלו ולפעול בצורה מיטבית. לפי הפסיקה והלכות הקיימות בנושא, ביניהן הלכת "איסקוב", ניתן לבדוק מייל של עובד רק אם נתן לכך הסכמה מודעת מראש וכאשר קיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת, וגם זאת כצעד אחרון. לעניין חיפוש במחשב העובד, הרי שמדובר ברכוש החברה ולמעסיק קיימת אפשרות לבדוק האם נמחקו קבצים מהמחשב, והאם נשמרו על המחשב קבצים בעלי שמות חשודים. חיפוש בחדר העובד אפשרי ועדיף שייעשה בליווי של קב"ט הארגון. אין לפרוץ מגירות נעולות ואין לפתוח תיק של עובד שהושאר בחדר.
הגשת תלונה במשטרה – נשאלת השאלה האם לאור הממצאים קיימת חובה להגשת תלונה במשטרה. התשובה הינה כי לא קיימת כל חובה כזו, והדבר נתון לשיקול דעת החברה. רבים טועים בנקודה זאת עקב בלבול הקיים למול סעיף 262 לחוק העונשין הדן בנושא אי-מניעת פשע. במקרה הנ"ל, אין מדובר באירוע מסוג פשע, שעומד להתרחש ויש צורך למנוע אותו, אלא בפעולה שכבר התרחשה. התשובה הנ"ל לא תשתנה גם אם מדובר בחברה ציבורית, למרות ששם קיימת חובה לדיווח מיידי על אירוע מהותי, אולם לא על הגשת תלונה במשטרה. יש לציין כי במרבית המקרים חברות לא מדווחת למשטרה על מעילה משיקולים שונים בהם: פגיעה במוניטין הארגון, מו"מ עם המועל להשבת כספים, חוסר אמון במשטרה ובמערכת המשפט, עלות מול תועלת ועוד. כמובן שלהחלטה כזו יש השפעה על ההרתעה בארגון.
תשאול סמנכ"ל הכספים – שלב אחרון בחקירה הינו תשאול העובד, קבלת גרסתו לאירוע והחלטה לגבי הגשת תלונה במשטרה; הגשת תביעה או ניהול מו"מ להשבת הכספים. לפני ביצוע התשאול יש לאסוף מידע רב ככל האפשר על האישיות של סמנכ"ל הכספים ולהכין תוכנית לחקירה. יש להתאים לכל נחקר את החוקר שעימו הוא יתחבר בצורה הטובה ביותר. בנוסף, יש לאסוף בצורה מסודרת את כל המידע שהתקבל. חשוב להדגיש כי בתשאול אין להתנות השבת כספים למול אי-הגשת תלונה במשטרה. מומלץ כי החקירה תתועד בווידאו ואודיו כדי למנוע טענות עתידיות של עובד לגבי לחצים שהופעלו עליו. חשוב לציין כי להודאה של העובד אין כל נפקות משפטית במידה שלא הוסברו לו הזכויות הבסיסיות שלו כגון הזכות לאי-הפללה עצמית והזכות להתייעצות עם עורך דין, כפי שעולה מהלכת "יששכרוב".
בחלק מהמקרים, עבודת המבקר החקירתי מסתיימת בהופעה בבית משפט כ"עד מומחה". בשלב זה נדרש המומחה לעמוד על הדוכן ולהיחקר על העבודה שביצע, ואשר מפורטת בחוות הדעת שהגיש לבית המשפט. חשוב לציין, כי לעיתים בית המשפט נוטה לתת חשיבות רבה יותר להופעתו של המומחה ולתוכן דבריו על דוכן העדים מאשר לכתוב בחוות הדעת. לאור המשקל הרב של ההופעה, עורך הדין שמנהל את חקירת המומחה ינסה למצוא בדוח פרצות, אי-דיוקים, סתירות פנימיות ונקודות שלא נבדקו לעומקן, במטרה לערער ככל האפשר את ממצאי החקירה ואת אמינותו של העד המומחה. בנוסף, מנסים לא אחת למצוא פגמים באופי, במוניטין ובמקצועיות של המומחה, מתוך כוונה לפסול את ממצאיו משיקולים אלו. מצד שני, המומחה מנסה להגן על ממצאי בדיקתו ולשלול טענות ורמיזות כי חוות הדעת אינה נכונה ואינה מקצועית דיה.
מחקרים פסיכולוגיים שבדקו תפקוד במצבי לחץ מצאו, כי במצבים כאלו קיימת ירידה מובהקת בתפקוד המערכת הקוגניטיבית, בכלל זה פגיעה בזיכרון, ביכולת ההקשבה, בעיבוד הנתונים, בשיפוט ובקבלת החלטות. כמו כן, מצבי לחץ גורמים לכמה תגובות פיזיולוגיות, בהן הזעה, דופק מואץ ויובש בגרון. מאחר שהשופט הוא אדם ככל אדם, גם הוא מושפע מהופעת המומחה ומאופן תפקודו במצב זה. לא פעם דחה בית המשפט חוות דעת עקב הופעה לקויה של העד המומחה. הופעה מוצלחת בבית משפט, תחת "אור הזרקורים", הינה תוצאה של ניסיון שנצבר ושל הכנה מוקדמת הכוללת היבטים שונים. בפרק זה רוכזו המלצות שונות שיכולות לסייע להופעה מוצלחת בבית המשפט.
להכנה המוקדמת לעדות נודעת חשיבות רבה בהצלחת עדותו של המומחה. אחת הדרכים הטובות בהן יכול מומחה להתכונן הינה באמצעות צפייה בעדותו של מומחה אחר בבית המשפט. במסגרת הצפייה חשוב לבחון ולרשום את אופן תפקודו של המומחה שמעיד, באילו נקודות היה טוב ובאילו נקודות היה חלש. לימוד מטעויות של אחרים הינו דרך מצוינת להשתפר. בנוסף, לפני ההופעה מומלץ לערוך כמה חזרות בסביבה הדומה ככל האפשר לבית המשפט ולבקש כי ישאלו שאלות קשות ונוקבות תוך ניסיון לקעקע את חוות הדעת. מומלץ כי ההכנה תהיה ארוכה ככל האפשר ואף תכלול מספר אנשים אשר ינסו לתקוף את המומחה. "קשה באימון קל בקרב". לפני העדות חשוב להקדיש זמן לשינון החומר הנמצא בתיק ולהכין תשובות טובות לנושאים בעייתיים בחוות הדעת. על המומחה לחשוב אילו שאלות הוא היה שואל את עצמו. הנחת היסוד של מומחה צריכה להיות כי עורך הדין ימקד את החקירה באותן נקודות שבהן הדוח אינו מלא או שלם, ופחות בנקודות החזקות של הדוח. בנוסף, חשוב לחזור ולשנן היכן ממוקמים בתיק המסמכים הרלוונטיים. בעת העדות בלתי אפשרי כמעט לאתר מסמכים שלא סומנו ולא תויקו בצורה קלה ונוחה לשליפה. במקרים בהם נדרש המומחה להציג מסמכים אשר אין הוא יודע היכן הם נמצאים, עדיף שיבקש לבדוק את הדבר ולחזור עם תשובות מאוחר יותר, ולא יתחיל לחפש מסמכים במשך דקות ארוכות.
לניסיון המקצועי, להשכלה ולרקע ממנו הגיע העד המומחה נודעת חשיבות רבה בעת מתן העדות בבית המשפט. עקב כך נוטים מומחים רבים להגזים בקורות חייהם ולציין ניסיון, דרגות צבאיות או תארים אקדמאיים שאינם מדויקים. במקרים רבים מניחים העדים המומחים כי איש לא יטרח לאמת פרטים מעברם. מיותר לציין כי הדרך הקלה ביותר לקעקע חוות דעת של עד מומחה היא למצוא את כל אותם אי-דיוקים. מקרים בהם יימצאו סתירות ואי-דיוקים עלולים להביא למצב בו המומחה ייאלץ להתנצל ולהסביר, והתוצאה היא פגיעה באמינותו של העד המומחה, ולעיתים אף ערעור על המסקנות בחוות הדעת שמסר.
עוד לפני שהמומחה אמר ולו מילה אחת, מתרשם בית המשפט מהופעתו החיצונית. חשוב להופיע לדיון בלבוש נקי ומסודר. לגברים מומלץ ללבוש חולצה לבנה ועניבה סולידית, ואילו לנשים מומלץ ללבוש מכנסיים בצבע שחור וחולצה לבנה. בכל מקרה, חשוב ששני המינים יקפידו על התאמת צבעיהם של פרטי הלבוש זה לזה, ועל גוון עור הפנים. לבעלי גוון עור פנים בהיר מומלץ לא ללבוש חולצות בהירות הגורמות להם להיראות חיוורים. בנוסף, מומלץ להימנע מהופעה מטופחת מדי, למשל חליפת שלושה חלקים, עגילים גדולים, תכשיטים בולטים וכן בגדים עם מחשוף עמוק. כמו כן, מומלץ להימנע ממשיכת השיער בשמן או בג'ל לשיער, מאחר שלטענת מומחים להתנהגות, חזות זו עלולה ליצור רושם של אדם לא אמין.
לתוכן הדברים, כמו גם לאופן שבו הם נאמרים, משקל רב ברושם שיוצר העד המומחה. דיבור בקול חלש ומהוסס יוצר רושם שהעד אינו בטוח בתוכן דבריו. אף שכל מומחה מתרגש בעת מתן העדות, חשוב לדבר בקול רם ובטוח ובקצב קבוע, שאינו מהיר מדי או איטי מדי. תשובות שאינן נשמעות ספונטניות וניתנות לאחר המתנה של כמה שניות, עלולות להתפרש כלא אמיתיות. מומלץ להימנע משימוש בביטויים, כגון: "אם להגיד את האמת" או "אם אני לא טועה", אשר יוצרים את הרושם ההפוך – שהמומחה נזקק לחיזוקים. כמו כן, חשוב ליצור קשר עין עם השופט בעת מתן העדות, שכן פנייה ישירה לשופט מקרינה אמינות וכנות. יש להימנע מהפניית מבטים לקהל, או לעורך הדין שהזמין את חוות הדעת, מחשש שהדבר יתפרש כחיפוש חיזוקים לתוכן הדברים ויעיד על חוסר ביטחון בעדות. בנוסף, מאחר שהשופטים בוחנים גם את תגובת המומחה לחקירה, חשוב להגיב באיפוק להתקפות מצד עורך הדין שמנהל את החקירה. במקרים רבים מנסה עורך הדין להוציא את העד המומחה משיווי משקלו על ידי העלאת נושאים אישיים, שאינם קשורים לבדיקה של המומחה. איפוק הוא שם המשחק, ובשום מקרה אסור למומחה להיגרר לעימות אישי עם עורך הדין.
לאופן ההצגה של הממצאים חשיבות רבה. עם זאת, החשיבות העיקרית ניתנת לתוכן הדברים שנאמרים על ידי המומחה. על המומחה למצוא את האיזון בין תשובות ארוכות מדי לתשובות קצרות מדי. ככלל, מי שמוסר אינפורמציה רבה יותר עלול לספק לצד השני מידע שעלול לשמש כנגדו. אחת מהטכניקות של חקירה נגדית הינה למצוא סתירות פנימיות במידע שמסר המומחה. ככל שהמומחה מדבר יותר, כך הוא עלול למסור מידע שייתכן שיוצג כחוסר דיוק או כסתירה לדברים שנאמרו בשלב מוקדם יותר. לאור האמור, מומלץ לענות רק על מה שנשאלים ולא להרחיב את התשובה לנושאים אחרים הקשורים בעקיפין לשאלה. מצד שני, על המומחה לתת תשובות המעידות על ידע ובקיאות בנושא שנשאל ולא לענות תשובות לקוניות של כן ולא, אלא להסביר את ההיגיון שעומד מאחורי החישוב, לדוגמה, או מדוע הפעולה שבוצעה הייתה הנכונה ביותר בנסיבות העניין.
בנוסף, במסגרת דבריו של המומחה, מומלץ מאוד לשלב, במינון נכון, משפטים על ניסיונו. אומנם הניסיון של המומחה מפורט בחוות הדעת, אך אזכור הניסיון במסגרת העדות, כביכול כבדרך אגב, מוסיף אמינות ומשקל לתוכן דבריו של העד, לדוגמה: "שיטת הפעולה דומה מאוד לעשרות מקרים שטופלו על ידי במהלך עשר שנות עבודתי" או "נדרשתי לסוגיה דומה במסגרת עבודתי כמומחה".
לסיכום, אין ספק כי לניסיון משקל רב בהצלחת העדות. עם זאת, הכנה מוקדמת ולימוד של ההיבטים השונים הקשורים להופעה בבית המשפט עשויים לתרום רבות להצלחת העדות של המומחה. תפקידו של העד המומחה הינו כפול: לשכנע את השופט בתקפות חוות דעתו באמצעות הופעה נאותה ועל ידי מסירת ממצאיו בצורה בהירה ומשכנעת לצד הגנה על חוות הדעת מפני התקפותיו של עורך הדין, תוך הפגנת יכולת עמידה בלחץ ההתקפה. הצלחת ההופעה מבוססת על הניסיון שצבר העד המומחה, וכן על ההכנה המוקדמת שעשה לפני מתן העדות. חשוב לציין כי ההגדרה של מצבי לחץ היא סובייקטיבית. היכולת להתייחס להצגת חוות הדעת כאתגר ולא כאל מצב המאיים על מעמדו של העד, עשויה לשפר את הופעת העד המומחה ולסייע לו במתן עדות משכנעת.
גופי חקירה במדינת ישראל ובעולם גילו לפני זמן רב את היתרונות הרבים הגלומים בשימוש בכלי זה. גופי חקירה ומבקרים חקירתיים שונים עושים שימוש נרחב בפוליגרף במהלך החקירות המנוהלות על ידם. בנוסף נעשה שימוש בפוליגרף כחלק ממניעת מעילות, גנבות וריגול תעשייתי ובמסגרת בדיקות שונות הקשורות לחשדות לגבי אי-סדרים שהתגלו בארגון. הפוליגרף, או בשפת העם "מכונת אמת", יכול לשמש בכל אותם מקרים בהם יש מספר רב של חשודים והמבקר החקירתי מעוניין לצמצם את הרשימה ולהתמקד בחשוד אחד. בנוסף, הפוליגרף יכול לספק אינדיקציה נוספת לגבי נכונות גרסה שמסר חשוד או עד. בעקבות ממצאי הפוליגרף יכול המבקר החקירתי להעריך בצורה טובה יותר את גרסת החשוד, את הממצאים שנאספו, ולעיתים אף לפנות לכיווני חקירה נוספים.
גם חברות הביטוח זיהו את הפוטנציאל הגלום בבדיקות הפוליגרף. במקרים בהם גרסת המבוטח לא נראית אמינה או שקיימים סימנים המצביעים על חשד להונאת חברת הביטוח, נעזרים לא אחת בפוליגרף לצורך בדיקת גרסת המבוטח. העובדה שעלות בדיקה זו היא זולה מאוד יחסית לביצוע חקירות אחרות הגדילה מאוד את הפופולריות של כלי זה.
למרבה ההפתעה, גם בתי משפט הדנים בנושאים אזרחיים, בית דין לעבודה, בתי דין רבניים ובוררים, נעזרים אף הם בתוצאות בדיקות הפוליגרף, וזאת כמובן כאשר שני הצדדים מסכימים להסתמך על תוצאות הבדיקה.
למרות השימוש הנפוץ בבדיקות פוליגרף, רבים רואים במכשיר זה קופסה שחורה. פעילות הפוליגרף נסמכת על הנחת בסיס, כי אמירת שקר גורמת למרבית האנשים לשינויים פיזיולוגיים בלתי רצוניים, כגון: הסמקה, דופק מוגבר, הזעה, קשיי נשימה ועוד. מכשיר הפוליגרף בוחן באופן מדעי את השינויים, שבחלק מהמקרים ניתן לראותם גם בעין לא מזוינת. מכשיר הפוליגרף רושם את השינויים בפרמטרים הבאים: דופק, לחץ דם, זיעה (מוליכות חשמלית של העור) ונשימה. במהלך הבדיקה נרשמות באופן רציף (בעבר על סליל נייר, כיום על המחשב) התגובות של הנבדק לשאלות השונות. בסיום הבדיקה מנתח הבודק את התוצאות ומזהה לאילו שאלות היו תגובות חריגות, לעומת שאלות אשר ברור לבודק כי הנבדק השיב עליהן אמת.
מרכיב עיקרי בהצלחת בדיקת הפוליגרף הינו הכנת השאלות לנבדק וניסוחן. לפני כל בדיקה מקבל הבודק רקע נרחב ככל האפשר על האירוע או על הנושא הנבדק, ועל סמך מידע זה הוא עורך רשימה של שאלות אשר יוצגו לנבדק. השאלות חייבות להיות ברורות, מדויקות, נקודתיות ו"סגורות", כך שהנבדק יבין באופן ברור מה נשאל, לא יבלבל אירועים אחרים שאינם קשורים לבדיקה דנן ובסופו של דבר ישיב תשובה של 'כן' או 'לא'. שאלה כגון: "האם גנבת ממקום העבודה?" אינה טובה, מאחר שמרבית העובדים היו מעורבים בגנבות קטנות ממקום עבודתם, כמו למשל ציוד משרדי. לאור האמור, השאלה צריכה להיות מדויקת ולעסוק באירוע המדויק, כגון: "האם במסגרת עבודתך גנבת את התקבולים אשר התקבלו מלקוח פלוני?"
אחת הסוגיות אשר נידונו רבות במהלך השנים הינה אמינות בדיקות הפוליגרף וקבילות ממצאי בדיקות הפוליגרף כראיה קבילה בבית המשפט, המוכרת בדיני הראיות. בשל חשיבותה העקרונית והמעשית של השאלה הנידונה, החליט שר המשפטים בשנת 1978 למנות ועדה לבדיקת הנושא בראשות השופט י' כהן (דין וחשבון הוועדה לעניין פוליגרף (תשמ"א), להלן – דו"ח ועדת כהן). הוועדה עיינה במחקרים מקצועיים, שמעה מומחים מהארץ ומהעולם אודות פעולתו של מכשיר הפוליגרף והשיטות השונות להפעלתו, תוך למידת יתרונות הבדיקות הללו וחולשותיהן. הוועדה סקרה את הגישה הנוהגת בארצות השונות לגבי נושא זה, תוך תשומת לב מיוחדת לפסיקה האמריקאית בנידון, ובחנה בין היתר את ההשלכות האפשריות של התרת תוצאות בדיקות הפוליגרף כראיות קבילות בפני בתי המשפט.
בדו"ח הוועדה מפורטות הטענות בעד קבילותן של תוצאות הפוליגרף ולעומתן הטענות כנגד קבלתן כראיה, כמפורט להלן.
בעד הקבילות מציינת הוועדה בעיקר את הנקודות הבאות שהועלו לפניה:
א. מחקרים המעידים על דיוקן הרב של הבדיקות, העולה על 90%.
ב. האמינות המיוחדת של הבדיקות הנערכות בשיטת הפח"מ (פריט חקירה מוכמן).
ג. הניסיון החיובי הרב שהצטבר במשטרות של מדינות רבות במרוצת שנות הסתמכותן על ממצאי הפוליגרף.
ד. ההזדמנות הניתנת לנאשמים להוכיח את חפותם מפשע באמצעות תוצאות הבדיקה, כאשר זו למעשה הדרך היחידה שבה יוכלו לנקות את שמם בצורה משכנעת מהחשדות שהוטחו נגדם.
כנגד התרת תוצאות הבדיקה כראיות קבילות מונה הוועדה בעיקר את הטענות הבאות:
א. היעדר מחקר מדעי בלתי תלוי, שעליו ניתן לבסס את הדעה שבבדיקת הפוליגרף ניתן להבחין בין אמת לשקר על יסוד מדידת תגובותיו הפיזיולוגיות של הנבדק.
ב. החשש, שהתרשמותו הסובייקטיבית של מפעיל הפוליגרף תהווה חלק בלתי נפרד מתוצאות הבדיקה. עקב כך, קבלת התוצאות כראיה עלולה, בעקיפין, להעביר את שיקול הדעת השיפוטי לידי המפעיל.
ג. היעדר תשובה ברורה לשאלה – מה הם סוגי האנשים שאינם ניתנים לבדיקה יעילה על ידי הפוליגרף.
ד. החשש לשיבוש התוצאות עקב ליקויים טכניים במכשיר, שאינם ניתנים לאיתור, וכן בשל תנאים חיצוניים שבהם נערכת הבדיקה (כמו חום או קור או ישיבה בלתי נוחה של הנבדק).
ה. הסכנה שעם התרחבות השימוש במכשיר הפוליגרף יתוודע הציבור הרחב לטכניקות הבדיקה ולדרכים לגבור על המכונה, במילים אחרות: קיומה של האפשרות "להכות את המכונה" ולגרום במכוון לתוצאות מסולפות.
ו. החשש שתיפגענה זכויות אזרח בסיסיות, כגון: הזכות לפרטיות והזכות להימנע מהפללה עצמית.
הוועדה ייחסה משקל ניכר לטענות הנ"ל שהושמעו כנגד השימוש בבדיקות הפוליגרף כראיה בבתי המשפט, ולעובדה שבמדינות כה רבות אין מתירים את קבילותן של תוצאות אותן בדיקות. בסופו של דבר חיוותה הוועדה את דעתה כי בשלב זה אין עדיין מקום להרשות את הבאת תוצאות הפוליגרף כראיה במשפט פלילי, וזאת אף כאשר הנאשם והתביעה הכללית הסכימו לכך בצוותא. עם זאת סברה הוועדה כי ניתן להשתמש בתוצאות בדיקת הפוליגרף כראיה בהליכי ביניים פליליים, כגון הדיון בשחרורו של עציר בערבות או בבקשה לעוצרו עד תום ההליכים, וכן בפני טריבונלים, אשר הפרוצדורה הנוהגת בהם אינה כפופה לדיני הראיות המקובלים.
עם זאת, למרות הסתייגותה של הוועדה מהשימוש בבדיקות הפוליגרף במשפטים פליליים, הרי שלגבי משפטים אזרחיים המליצה הוועדה לאמור: "נראה לנו שבמשפטים אזרחיים יש להרשות הבאת תוצאות בדיקות הפוליגרף כראיה לפני בית המשפט, בהסכמת הצדדים, ויש גם להרשות, אם הצדדים מסכימים לכך, שתוצאות הבדיקה יחייבו אותם ובית המשפט יפסוק לפיהן. כדי לא לסבך הליכים משפטיים, יש להתנות שבכל מקרה תיערך הבדיקה על ידי בודק שעליו הסכימו הצדדים או על ידי בודק שיתמנה על ידי בית המשפט ושפרט לזכות לחקור את הבודק לא תורשה הבאת ראיות אחרות בנוגע לתוצאות הבדיקה, אלא אם בית המשפט שוכנע שהבאת ראיות דרושה להשגת הצדק (מבלי לפגוע בהוראות הדין המאפשרות ביטול פסק דין בגלל מרמה)".
בית המשפט בארץ נדרש לא אחת לסוגיה, האם בדיקות פוליגרף יכולות לשמש כראיה קבילה במסגרת הליך פלילי או אזרחי. בהסתמך בין היתר על פסיקה בעולם וכן על החלטות ועדת כהן, כמפורט לעיל, נקבעה בארץ הלכה פסוקה, כי תוצאת בדיקת פוליגרף איננה ראיה קבילה בבית המשפט. לאור האמור, גם במקרים בהם תוצאות הבדיקה מצביעות על כך שעובד אינו דובר אמת בקשר למעורבות במעילה, הונאה וכד', הרי שלא ניתן להרשיעו על סמך ממצאים אלו. יתרה מכך, בית המשפט מתעלם מממצאי הבדיקה ואינו נותן להם כל משקל ראייתי במסגרת החלטתו. כך לדוגמה, בפסק דין ע"ב 913655/99 גונדבי מנחם נ' אליאנס חברה לצמיגים (טרם פורסם), נידון מקרה בו התגלתה חבלה חמורה במכונה של חברת אליאנס. החברה פעלה לאיתור העובד שגרם לחבלה, ובמסגרת החקירה שנערכה נשלחו 26 עובדים לבדיקות פוליגרף לצורך בירור מעורבותם בחבלה שנתגלתה. 25 עובדים נמצאו דוברי אמת בעוד עובד אחד נמצא דובר שקר בעניין המעורבות בחבלה בשלוש בדיקות שונות. על בסיס בדיקות הפוליגרף בלבד, פוטר העובד ונשללו ממנו פיצויי הפיטורין. העובד הגיש לבית הדין לעבודה תביעה לתשלום פיצויי הפיטורין שלו בטענות שונות בהן: העובדה שבדיקות פוליגרף אינן מדויקות היא בגדר ידיעה שיפוטית וכך נקבע גם בדו"ח ועדת כהן; בנוסף, התובע לא נתן הסכמתו לכך שבדיקות הפוליגרף ישמשו ראיה כנגדו, וכן שהנתבעת לא עשתה ניסיון כן להגיע לחקר האמת ולא ביצעה כל חקירה ודרישה בדרכים אחרות לרבות חקירת התובע.
בית המשפט קבע בפסק דינו כי –
"אין חולק כי בדיקות פוליגרף אינן קבילות בבתי המשפט, ולפיכך לא היה מקום לקבוע חד-משמעית את אחריותו של התובע לחבלה, על יסוד בדיקות הפוליגרף כשלעצמן".
כאמור, בית המשפט קבע לא אחת, כי בדיקות הפוליגרף אינן קבילות. עם זאת, נקבע כי תוצאות בדיקת פוליגרף תוכלנה להוות ראיה קבילה בהליך אזרחי (בתי משפט אזרחיים, בתי דין רבניים, בתי משפט למשפחה), אם הסכים הנבדק מראש לשני תנאים: האחד, להיבדק במכשיר הפוליגרף מרצונו החופשי; השני – העובד הסכים שתוצאות בדיקת הפוליגרף ישמשו כראיה קבילה בבית המשפט. שתי ההסכמות הללו מצד העובד חייבות להיות התחייבויות מצטברות ומפורשות, כך שאפילו אם העובד נתן את הסכמתו לבדיקה בפוליגרף, תוצאותיה לא יחייבו אותו כל עוד הוא לא חתם מראש גם על הסכמה מפורשת נוספת לכך שתוצאות הבדיקה ישמשו באופן ספציפי כראיה כשרה במשפט. ואולם, גם במקרה כזה של הסכמה כפולה מצד הנבדק, עדיין נתון לבית המשפט שיקול דעת באם לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף כראיה מחייבת, אם לאו. וכך כתב השופט בך בפסק דין ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פד"י מב(1) 446:
"כאמור, רשאים הצדדים, ככלל, להתנות על דיני הראיות ועל נהלים פרוצדורליים. כלל זה מועיל וצודק הוא, שכן לרוב מוסיף הוא ליעילות הדיון, ובאשר המדובר בדרך הננקטת על דעת שני הצדדים, לא תגרום היא, מן הסתם, לעיוות הדין. אולם אין הסכמת הצדדים מהווה נוסחת קסם, אשר בעטיה מחויב בית המשפט לתת את ידו ואת אישורו לכל פרוצדורה המוצעת על ידי הצדדים, אפילו אם סבור הוא שזו נוגדת את תקנת הציבור, או את דרישות הצדק או אינה לכבודו של בית המשפט. כך, אם למשל יציעו הצדדים שתוצאת המשפט תיקבע באמצעות זריקת מטבע (שזהו למעשה הימור פסול כשלעצמו), או על ידי פנייה למגדת עתידות, אשר תסיק מסקנותיה מתוך עיון בקלפים או בשאריות קפה או בעזרת ממצאיו של אסטרולוג – האם רשאי בית המשפט לתת את אישורו לפרוצדורה שכזאת ולהתחייב מראש לתת את פסק דינו על פי התוצאות של אותם "הליכים"? וחמור עוד יותר: האם מותר לבית המשפט להתחייב, שיכבד תוצאותיהן של "בדיקות" כאלה, אפילו הן נוגדות את התרשמותו מחומר הראיות המצוי כבר לפניו? אין ספק בליבי כי התשובה על שאלות אלה חייבת להיות בשלילה."
באותו פסק דין נכתב עוד:
"בעוד שתוצאות הפוליגרף טרם הוכחו כאמינות די הצורך כדי לשמש כראיות במשפטים פליליים (להבדיל מהליכי ביניים שבהם נידונה שאלת המשך מעצרו של חשוד או נאשם, או בקשתו להשתחרר בערובה), אין מניעה להתיר קבילותן של אותן תוצאות בהליכים אזרחיים. זאת בתנאי ששני הצדדים הביעו הסכמתם לעריכת הבדיקה ולהגשת תוצאותיה כראיה, וכן בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט."
ביה"ד לעבודה קבע במקרה כזה, כי "אין די בהסכמה מסויגת לצורכי משא ומתן בין הצדדים או כתנאי לחיובו של היריב", אלא ההסכמה חייבת להיות ברורה ומפורשת (ד"מ 2256/01 בדוסה חנן נ' מצפה תת ימי ים סוף בע"מ (טרם פורסם), וכן ע"א 678/86 חניפס נ' סהר, פ"ד מג(4) 177). בנוסף, בית המשפט יתערב בהסכמת הצדדים, במידה שיוכח בפניו כי ההסכמה אינה מפורשת, או כי הושגה באמצעים לא כשרים ותוך ניצול כוחו של צד אחד על ידי השני.
יש לציין שלפוליגרף יש ערך בהליכי מעצר (פלילי). על פי חוק המעצרים רשאי השופט להסתמך גם על ראיות שאינן קבילות, לכן בהליכי מעצר מקבלים השופטים את תוצאות בדיקת הפוליגרף ואת העובדה שחשוד מסרב להיבדק כאינדיקציה לביסוס חשד סביר לביצוע העבירה המיוחסת לו.
להלן ניתוח מרתק של השופט בך במסגרת ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פד"י מב(1) 446, על המצב בעולם בכל הקשור לשימוש בפוליגרף:
"7. ברוב הארצות אין נוהגים להשתמש במכשיר הפוליגרף כלל, או שלפחות אין מקבלים את תוצאות הבדיקות הנערכות באמצעותו כראיה בבתי המשפט. גישה זו בולטת במיוחד בארצות מערב אירופה. כך למשל, בצרפת, נחשבת עריכת הבדיקות בפוליגרף עבירה פלילית, ובגרמניה נקבע, כי השימוש במכשיר זה נוגד את הקונסטיטוציה הגרמנית. באנגליה טרם ניתן כנראה פסק דין מנחה בנידון, אך כפי שצוין ב-R. Cross, On Evidence 962 5891 6TH ed., London, אין בדיקות כאלה מתקבלות שם בהתלהבות. המחבר המלומד מזכיר, כי השימוש ב"גלאי השקר" נדחה על ידי בית המשפט העליון בקנדה, במשפט של [62] 8791 Phillion V. The Queen וכן בבית משפט בניו זילנד ([52]) 7691 ,R. V. McKay, בין היתר בהנמקה
Because it would distort the process of trial and because it was unreliable, וניכר כי לדעתו טוב יעשו בתי המשפט באנגליה אם יאמצו דעה זו. מאידך גיסא, מתקבלות תוצאות הבדיקות בפוליגרף כראיה קבילה בבתי המשפט ביפן.
בפסק הדין המנחה הראשון, שניתן בבית המשפט הפדראלי לערעורים, [51] 3291 Frye V. United States, נפסלו תוצאות בדיקת הפוליגרף כראיה קבילה. נקבע באותו פסק דין המבחן הבא, בעמ' 1014:
'While courts will go a long way in admitting expert testimony deduced from a well-recognized scientific principle or discovery, the thing from which the deduction is made must be sufficiently established to have gained general acceptance in particular field in which it belongs.'
ומאחר שמכשיר הפוליגרף טרם זכה בהכרה המדעית הכללית כאמור, אין תוצאות הבדיקות ראויות להתקבל בבתי המשפט.
התפתחותו המדעית של הפוליגרף בשישים וחמש השנים שחלפו מאז ניתן פסק הדין בעניין [51] Frye, הביאה להגמשה מסוימת בהלכה הנוקשה שנקבעה אז, והולידה במדינות השונות של ארצות הברית חקוקים והלכות מגוונים בנושא זה.
מתחילת שנות השבעים התגבשו שם שלושה זרמים מרכזיים:
א) מדינות רבות דבקות עדיין בהלכת [51] Frye. אולם בחלק מאותן מדינות סויגה ההלכה במידה מסוימת ונקבע בהן, שהיא לא תחול אלא על הליכים שבהם פוסק בית המשפט סופית בנושא המשפט לגופו.
כך נפסק למשל, בשנת 1977, במשפט שלPeople V. Barbara 181-186, AT 61, כי רשאי בית המשפט להתחשב בתוצאות בדיקת הפוליגרף, כאשר בא הוא לדון בבקשה לקיום משפט חוזר. באותו פסק דין נחלקו הדעות בין השופטים, ודעת הרוב הייתה, שבמקרה כזה, כאשר המשפט עצמו כבר נגמר, והשאלה העומדת להכרעה היא רק אם יש לדון בעניין מחדש, אזי מותר לשופט להיזקק גם לראיות שאינן קבילות בהליכים רגילים, ולתוצאות הפוליגרף בכלל זה.
ב) במדינות אחדות, ובראשן מדינת ניו מקסיקו, שוכנעו, כי מכשיר הפוליגרף זכה כבר בינתיים באותה "הכרה מדעית כללית", ועל כן אין נוהגים בהן עוד לפי הלכת [51] Frye ומתירים בהן קבלת תוצאות בדיקת הפוליגרף כדבר שבשגרה, בהליכים אזרחיים ופליליים כאחד, ואף בהיעדר הסכמתם של שני הצדדים במשפט. אולם קבלת תוצאות הבדיקה כראיה מותנית שם, בכל זאת, במילוין של דרישות מצטברות מסוימות, כדלהלן: (1) כישורי בודק הפוליגרף ייבחנו ויימצאו משביעי רצון; (2) שיטת הבדיקה, שעל פיה הושגו התוצאות, תיבחן ותימצא אמינה; (3) בנסיבות המקרה הספציפי ייבדק המבחן שנערך ויימצא תקין, מבחינת כשירות העדים לעמוד בבדיקת המכשיר ומבחינת תנאי הבדיקה הכלליים, כגון נוחות הישיבה, החום בחדר, מצב בריאות הנבדק וכו' (ראה בעניין זה פסקי הדין המנחים: State V. Dorsey 81 7791, State V. Bell 71 5791.
ג) הקבוצה השלישית של מדינות בארצות הברית מתנה את כשרות תוצאות הבדיקה כראיה בהסכמת בעלי הדין או בוויתור הצד הנפגע מהצגת הראיה על זכותו להתנגד להצגת התוצאות לפני בית המשפט.
בחלק מהמדינות הדוגלות בגישה זו (וביניהן למשל מדינת קליפורניה) רואים צד שהסכים לעריכת בדיקת פוליגרף ולהגשת התוצאות כ"מנוע" או כ"מושתק" מלהעלות כל השגה כנגד קבילות הראיה האמורה.
גם ברבות מהמדינות השייכות לקבוצה זו נקבעים תנאים מצטברים נוספים לקבלת תוצאות הבדיקה כראיה, היינו, תנאים הבאים להבטיח את אמינותה של שיטת הבדיקה, את מומחיות הבודק, תקפות התוצאות בנסיבות המקרה הספציפיות וכו'. ראו בעניין זה: State V.Stanislawski 02 2 4791, State V. Valdez 91, 691
התניית התנאים המיוחדים הנוספים, הנהוגה, כפי שראינו, במדינות משתי הקבוצות האחרונות, מובילה לתוצאה, שההכרעה הסופית בעניין קבילות הראיה נשארת בידי בית המשפט ואינה מסורה לחלוטין לצדדים (ניתוח מקיף ומפורט של הזרמים הללו, לרבות מראי המקומות הרלוונטיים, מצוי בפסק הדין של השופט Liacos מבית המשפט העליון של מדינת מסצ'וסטס, בפסק הדין
Com V. Vitello 8791 [12]."
ככלל, מעביד החושד כי עובדו ביצע עבירת משמעת חמורה (כגון: גנבה, מעילה, שקר, חשיפת סודות המעביד וכיו"ב), ומעוניין לאשש או לשלול את חשדותיו, אינו רשאי לחייב את העובד לעבור בדיקת פוליגרף, כפי שאינו רשאי לחייב עובד לעבור בדיקה רפואית או גרפולוגית (בר"ע 615/02 פלוני נ' פלונית, תק-מח 2003(1), 858). דרישה כזו מהווה פגיעה בזכותו של העובד לפרטיות, והינה מנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
אכן, חובת הגילוי, הנאמנות ותום הלב המוטלת על עובד במסגרת יחסי העבודה שלו עם מעבידו היא חובה מוגברת ומיוחדת, אולם אין היא חובה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול זכות העובד לפרטיות ולכבוד. לאור האמור לעיל, בדיקות הפוליגרף יכולות להיעשות רק בהסכמת העובד. בכל מקרה, לא ניתן לחייב עובד אשר נחשד בעבירה כלשהי או כחלק מקיום בקרות שוטפות של הארגון, להיבדק בפוליגרף בניגוד לרצונו החופשי. יש לציין, כי למרות שלא ניתן להכריח עובד לעמוד בבדיקת פוליגרף, הרי שעובדים רבים נוטים להסכים לבדיקה, מתוך חשש שייאבדו את מקום עבודתם אם לא יעשו כן.
גם לעניין בדיקות פוליגרף על ידי חברות הביטוח, ההלכה קובעת, כי זכותו של מבוטח לסרב לדרישת חברת הביטוח לבדיקה כאמור. בפסק דין ת"א 116/89 וחידי נ' אליהו, פ"מ נב (4) 221 קבע השופט נתן עמית, כי:
"חברת הביטוח, המבקשת להעמיד מבוטח בבדיקת פוליגרף, מן הראוי שלא תעשה זאת בהגנב על ידי שליחת חוקר לביתו. המבוטח צריך להיות מודע לכך שאין הוא חייב בכך, אלא אם כן הוא רוצה בכך מתוך מודעות וגמירות דעת. לכן, ראוי שלמבוטח תינתן אפשרות להתייעץ עם עורך דין בטרם שהוא חותם על הסכמה שכזו, ואולי אף ראוי שיהיה מיוצג על ידי עורך דין, או שעורך דין יאשר בכתב, שהסביר לו את ההסכם, משמעותו ותוצאותיו".
במספר פסקי דין ובהם ת"א 29367/91 זהבי נ' אילון (לא פורסם) נקבע, כי העובדה שאדם אינו מעוניין שתיערך לו בדיקת פוליגרף אינה מעלה או מורידה מאמינותו או מיושרו.
במקרים רבים בהם עובד מסרב לבדיקת פוליגרף, נוהגים המעבידים לפטר את העובד. נשאלת השאלה, האם סירוב זה מהווה עילה מוצדקת לפיטורי העובד. הפסיקה קבעה, כי סירוב להיבדק בפוליגרף אינו מהווה עילה עצמאית לפיטורין. עם זאת, מעביד רשאי לפטר עובד שסרב לעבור בדיקת פוליגרף, ככל מעשה פיטורין רגיל, בתנאי שאין מניעה בחוק, בחוזה העבודה או בהסכם הקיבוצי, לפטר את העובד בכל עת בהודעה מוקדמת.
לפיטורי עובד המסרב להיבדק בפוליגרף קיימת לכאורה עילה עניינית ומספקת – אובדן מידת האמון הנדרשת מעובד. כמובן שככל שהעובד בכיר יותר, כך גדלה עוצמתה ומשקלה של עילה זו, לאור יחסי האמון המיוחדים הנדרשים ממנו. חשד אמיתי שעובד גנב או מסר סודות מסחריים, תוך הפרתן של חובות נאמנות וסודיות, הוא עילת פיטורין רגילה, עניינית ומספיקה בהחלט, גם אם אין למעביד הוכחה חותכת לעצם הפרת האמונים או הגנבה.
המסקנה העולה מכך היא, אפוא, כי עובד רשאי לסרב לבקשת מעבידו להיבדק בבדיקת פוליגרף, וסירובו הוא לגיטימי. עם זאת, סירוב שכזה מבסס למעביד עילה מספקת לפיטורין רגילים מטעמים של אובדן האמון בו וכיו"ב.
במקרים בהם מגיעה לבית המשפט סוגיה של פיטורי עובד שסירב לעבור בדיקה, הרי שבית המשפט בוחן את נסיבות העניין, ובודק האם הדרישה לבדיקת הפוליגרף הגיעה בעקבות חשד לאירוע או כחלק מדרישה גורפת ללא כל הצדקה, וכן, האם הדרישה היא כללית ומכוונת לכל קבוצות העובדים הרלוונטיות (למשל, כל העובדים שהיו קשורים לאירוע) או רק לעובד מסוים. בהתאם לאמור, אם המעביד מוכיח כי הבדיקה היא עניינית, סבירה, נעשית בתום לב, ואינה נגועה באפליה או בהתנכלות אישית, ייטה בית המשפט לקבל את הליך הפיטורין.
לא אחת, בעקבות סירוב עובד לבצע בדיקת פוליגרף או לחלופין במצבים בהם עובד נבדק ויצא דובר שקר, מפטר המעביד את העובד ולא משלם את פיצויי הפיטורין שלו. כאמור, מעביד רשאי לפטר את העובד בפיטורין רגילים כאשר הנ"ל סירב לעבור בדיקה בפוליגרף או כאשר הנ"ל יצא דובר שקר, וזאת עקב אובדן האמון בעובד. עם זאת, הפסיקה קבעה כי לא תהא למעביד זכות לשלול מהעובד את פיצויי הפיטורין ודמי ההודעה המוקדמת. זכויות אלה הן זכויות קוגנטיות ומוגנות של המפוטר, שאין אפשרות לשלול אותן אלא בנסיבות חד-משמעיות.
וכך אמר בית הדין לעבודה על פיטורין בנסיבות כאלה:
"מחומר הראיות עולה כי פרט לבדיקות פוליגרף לא הייתה כל ראיה אחרת לקביעת אשמתו של התובע, כאשר זה האחרון חזר וכפר באשמתו. אין חולק כי בדיקות פוליגרף אינן קבילות בבתי המשפט, ולפיכך לא היה מקום לקבוע חד-משמעית את אחריותו של התובע לחבלה, על יסוד בדיקות הפוליגרף כשלעצמן. לפיכך, לא הייתה הוועדה רשאית לשלול מהתובע שכר עבודה בגין תקופת השעייתו, פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת". (ע"ב 913655/99 גונדבי מנחם נ' אליאנס חברה לצמיגים (טרם פורסם)).
למרות שבית המשפט קובע במקרים המפורטים לעיל, כי אין לשלול את פיצויי הפיטורין של העובד בעקבות בדיקת פוליגרף המצביעה על כך שהעובד לא דיבר אמת, הרי שבית המשפט אינו נוטה לאשר הלנת שכר בעקבות אי-תשלום פיצויים אלו, לאור העובדה כי לרוב קיימת מחלוקת אמיתית, וכן מתוך רצון שלא להעניש את המעביד בפיצויים של מאות אחוזים בשנה כקבוע בחוק.
"בנסיבות אלה, אין מקום לזכות התובע בפיצויי הלנת פיצויי פיטורין כפי שתבע בתביעתו. ככל שהוכח שהרקע לפיטוריו ולשלילת פיצויי הפיטורין היו בשל תוצאות הבדיקה אשר ממנה עולה כי התובע אינו דובר אמת. בנסיבות אלה, הוכחה לדעתינו, כי מדובר בטעות כנה ו/או מחלוקת בדבר עצם הזכאות לפיצויי פיטורין במועד פיטורי התובע וטענת הגנת הנתבעת הוכחה ועולה מהראיות שנשמעו בפנינו במהלך הדיון לרבות האמור בסיכום טענותיה. בית הדין שקל ועיין בטענות התובע שפורטו באריכות גם בעניין זה אולם לא מצא כל עילה לחייב פיצויי הלנת פיצויי פיטורין אלא אם לא ישולמו תוך 15 יום מיום המצאת פסק דין זה". (ד"מ 2256/01 בדוסה חנן נ' מצפה תת ימי ים סוף בע"מ (טרם פורסם)).
לסיכום, העובדה שעובד סירב לעבור בדיקת פוליגרף לא מהווה עילה לשלילת פיצויי פיטורין. גם כאשר העובד נבדק ונמצא דובר שקר לגבי מעורבותו במעילה, לדוגמה, אין עילה לשלילת הפיצויים, וזאת לאור העובדה שבדיקת הפוליגרף אינה קבילה. יתרה מכך – גם במקרים בהם הודה עובד במעורבותו במעילה, בית המשפט אינו ממהר לשלול את הפיצויים שצבר במהלך שנות עבודתו. ראו הרחבה בפרק הדן בשלילת פיצויים מעובד שמעל.
לאור השימוש ההולך וגובר בכלי הפוליגרף, החל גם המחוקק להתערב בסוגיית הפעלת הפוליגרף במקום העבודה. בעניין זה הוגשו בשנת 2003 שתי הצעות חוק, אשר נועדו למנוע כפייה של בדיקת פוליגרף על עובדים ופגיעה בעובדים המסרבים להיבדק בפוליגרף, אך שתיהן נדחו.
ההצעה הראשונה הינה הצעת חוק איסור כפיית פוליגרף, תשס"ג-2003, שהונחה על שולחן הכנסת במאי 2003. הצעה זו אוסרת על המעביד לגרום לעובדו לעבור בדיקת פוליגרף. זאת, אלא אם בדיקת הפוליגרף נועדה לבירור אחריות פלילית של העובד, הנוגעת למעשה שעשה בעבודתו, והעובד נתן בכתב, את הסכמתו המלאה והחופשית לביצוע הבדיקה. גם בנסיבות כאלה, הסכמת העובד לעבור את בדיקת הפוליגרף תהיה תקפה למשך 14 יום בלבד, והעובד יהיה רשאי לבחור את הבודק ואת המכון שבו יעבור את הבדיקה. לפי הצעת החוק, מעביד לא יהיה רשאי לפטר עובד או להרע את תנאי עבודתו בשל סירובו לעבור בדיקת פוליגרף. מעביד שיכפה על עובדו לעבור בדיקת פוליגרף בניגוד לחוק, יואשם בעבירה פלילית, ויהיה צפוי לעונשים חמורים – שנת מאסר וקנס של 20,000 ש"ח.
ההצעה השנייה היא הצעה לתיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור בדיקת פוליגרף), תשס"ג-2003, גם היא ממאי 2003. על פי ההצעה, מעביד לא ידרוש ממועמד לקבלה לעבודה או מעובד לעבור בדיקת פוליגרף, ולא יעשה שימוש במידע שהושג באמצעות הפוליגרף, בכל הנוגע לקבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום, הכשרה, פיטורין ותשלומים בגין פרישה מהעבודה. הצעת החוק אף קובעת כי גם אם המעביד הפר את החוק ודרש מעובד/מועמד לעבור בדיקת פוליגרף, הסירוב לעבור בדיקה כזו או כל בדיקה רפואית אחרת – לא יהווה עילה לפגיעה במועמד, או בעובד, בכל הנוגע לעניינים שפורטו לעיל. הפרת החוק תהיה בגדר עבירה פלילית, שעונשה קנס כספי.
כאמור, שתי ההצעות נדחו, אולם הן מלמדות על הלך המחשבות בכל הקשור לשימוש בפוליגרף.