מיקי פרידמן שימש כמנהל הסניף המרכזי של בנק לאומי. במסגרת עבודתו הוא היה אחראי על אישור הלוואות ללקוחות שונים. בעקבות הלוואה שלא הוחזרה, התברר כי פרידמן אישר לגורמים שונים, בהם גם גורמים בשוק האפור, הלוואות אשראי סולו (ללא ביטחונות) על סמך הצהרות עושר פיננסי פיקטיביות, כאשר ידע כי המידע שקרי וכי הלווים אינם מתכוונים או אינם יכולים להשיב את כספי ההלוואה. פרידמן דאג לאישור ההלוואות, תוך שהוא מציג את אנשי הקש בפני גורמים בבנק, בכזב, כמוכרים לו באופן אישי, ויצר אצלם את הרושם כי מדובר בלקוחותיו וכי הוא מכיר את יכולותיהם הפיננסיות. כמעט בכל המקרים אנשי הקש לא עמדו בהחזרי ההלוואה.
מר פרידמן הורשע בגנבה מהבנק של 30 מיליון ש”ח (כ-37 מיליון ש”ח במונחים של היום) שהבצעה בין השנים 2007-2005.
כתב האישום אשר הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב לא מפרט את המניע של פרידמן. עלה החשד כי הוא קיבל שוחד, אך לא נמצאו הוכחות המאששות את חשד זה.
כבוד השופטת יהודית אמסטרדם כתבה בפסק הדין כי פרידמן הפר את האמון שנתנה בו הנהלת בנק לאומי, "בפועל נגרם נזק לתאגיד בשווי של עשרות מיליוני שקלים – הלוואות שלא הוחזרו. בנוסף, נגרם נזק של ירידת אמון של ציבור המשקיעים בבנק לאומי באופן שאופרטיבית עלולים המשקיעים לחשוב פעמיים לפני שיפקידו כספים בבנק ספציפי, בבחינת 'שומר נפשו ירחק'".
פרידמן הורשע ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של שמונה שנים, 28 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בסך חצי מיליון ש”ח.
מאיר עובדיה הורשע בסיוע לקבלת דבר במרמה ובתיווך לקבלת שוחד, ונידון לשישה חודשי עבודות שירות. רפי עובדיה נידון לשנתיים מאסר, ורוב אנשי הקש נידונו למאסר בפועל לתקופות של עד שנתיים.
מתוך: "המדריך השלם לביקורת חקירתית"-עופר אלקלעי רו"ח וכלכלן משפטן LL.M, LL.B, מבקר פנימי מוסמך(CIA), מהדורת 2021, פרק 7, המעילות הגדולות בישראל, עמודים 130-131.