משנת 1970 ועד שנת 1996, עבד מר יוסף טופול כמנהל חשבונות וחשב של חברת נדל"ן, חברה ציבורית שבעלי מניותיה היו בין השאר, חברת נאמנות של בנק הפועלים, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות, קרן השקעות של חברת העובדים, בנק הפועלים ואחרים. במסגרת תפקידו היה מר טופול אחראי על התשלומים אותם חבה החברה לגופים וחברות שונים שאיתם היו לה התקשרויות חוזיות. עם סיום תפקידו נכנס לחברה חשב חדש אשר גילה את המעילה, דבר שהביא לפתיחת חקירה והגשת כתב אישום.
במסגרת החקירה התגלה כי במהלך כעשר שנים ניצל מר טופול את תפקידו כמנהל חשבונות וחשב החברה על מנת לזייף עשרות המחאות בהיקף של כ-22 מיליון ש”ח (כ-36 מיליון ש”ח בערכים של היום) תוך שהוא חותם עליהם את חתימתו או חתימות מזויפות של מנהלי החברה. מר טופול נהג למלא את ההמחאות בשני עותקים, אלא שאת ההמחאה המקורית רשם לפקודת אשתו או לפקודת אחר, ואת העתקי ההמחאות (ובספחיהם שנותרו בספרי החברה) רשם כביכול לחברות וגופים שלחברה היה קשר איתם. לאחר הפקדת ההמחאות בחשבונות הבנק השונים ביצע טופול פעולות בנק שונות, העברות מבנק לבנק והפקדת כספים בחשבונות חיסכון, כל זאת על מנת למנוע את גילוי מעשי המעילה. כדי שתהיה התאמה בספרים של החברה, לרבות במאזנה, זייף טופול בארבע הזדמנויות שונות מסמכים הנושאים את שמה של "חברת תחנות", שלכאורה קיבלה את ההמחאות שטופול זייף כמסמכים המאשרים את קבלת ההמחאות. כמו כן, כדי להעלים ולהסתיר את מעשי הגנבה הכין וחיבר טופול עשרות מסמכים כוזבים, ובהם פרטים כוזבים לגבי סכומי הכסף, לכאורה, שהוציאה חברת אמות.
כספי הגנבה שימשו למימון חיי מותרות ולרכישת נכסים בארץ ובחו"ל.
מר טופול הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון ב-53 סעיפי אישום בגין זיוף מסמכים בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, גנבה בידי עובד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. מר טופול נידון ל-12 שנות מאסר בפועל ופיצוי לחברת אמות בסך 600,672, 3ש”ח.
מתוך: "המדריך השלם לביקורת חקירתית"-עופר אלקלעי רו"ח וכלכלן משפטן LL.M, LL.B, מבקר פנימי מוסמך(CIA), מהדורת 2021, פרק 7, המעילות הגדולות בישראל, עמודים 131-132.