מעילות נפוצות בגביית חובות:
להלן יפורטו סוגי המעילות הנפוצות בתחום הגבייה המבוצעת על ידי נאמנים.
א. אי העברת כספים שנגבו – במסגרת פעילות הגבייה נדרש הנאמן להפקיד את כספי הגבייה לחשבון הנאמנות ומשם להעבירו לארגון במסגרת הזמנים שהוגדרו. עם זאת, בחלק מהמקרים הארגון לא מקפיד לוודא כי הנאמן אכן פתח חשבון נאמנות ייעודי עבורו. במקרים אחרים הכספים מועברים לחשבון המשמש מספר לקוחות דבר שעלול ליצור בלבול ואי סדר בנסיבות אלו לעיתים כספי גבייה לא מועברים בשוגג או במזיד לארגון.
ב. הסטת תקבולים מהוצאה לפועל לחשבון אחר – מעילה נפוצה נוספת הינה שינוי מספר החשבון בתיק ההוצאה לפועל של החייב, מחשבון הנאמנות של הארגון לחשבון של הנאמן. בעת ביצוע פעולה, כאמור, כל תקבול שהתקבל מחייב במסגרת תיק ההוצל"פ, יועבר ישירות לחשבון הנאמן ללא ידיעת הארגון.
ג. ניפוח הוצאות – חלק מתהליך הגבייה כולל תשלום הוצאות שונות כגון: איתורים, מסירות, חוקרים פרטיים ועוד. ארגונים רבים לא מבצעים בקרה נאותה על הוצאות אלו, דבר המאפשר ניפוח הוצאות וגנבת כספים.
ד. ניפוח שכ"ט – בגין שירותי הגבייה זכאי הנאמן לקבל שכ"ט. עם זאת, בחלק מהמקרים דורשים נאמנים אחוזים גבוהים יותר מהסכום שנקבע בהסכם או לפי המדרגות שנקבעו בהוצאה לפועל. העובדה שמדובר בכמות גדולה של תיקים ובקרה לא נאותה, מאפשרת את ביצוע המעילה.
ה. שימוש בכספי הגבייה – בחשבון הנאמנות המנוהל על ידי הנאמן מבוצעות עשרות פעולות של כניסה ויציאה של כספים. ריבוי הפעולות בחשבון מאפשר לנאמן לבצע שימוש בכספים לטובת תשלום הוצאות פרטיות או לקחת הלוואה ללא אישור מחשבון זה. היעדר בקרה הדוקה על החשבון מאפשר כאלה מקרים.
דוגמאות:
דוגמה 1 – ביקורת יזומה שנערכה אצל נאמן מהדרום, שעבד עם חברת תקשורת גדולה, גילתה כי הנ"ל גבה כספים רבים מחייבים מהפזורה הבדואית, אולם לא העביר אותם לחברה. עורך הדין הודה וציין כי עובדת משרדו שמעלה בכספים יצרה אצלו בור תזרימי אותו לא רצה לשתף עם החברה.
דוגמה 2 – ביקורת יזומה שנערכה אצל נאמן מהצפון, שעבד עם חברת תקשורת גדולה, גילתה כי הנ"ל נטל הלוואה אשר שולמה באמצעות החזר חודשי מחשבון הנאמנות של החברה. סכום ההלוואה נכנס לחשבונו הפרטי של עורך הדין, אך ההחזר החודשי שולם מחשבון הנאמנות.
דוגמה 3 – ביקורת יזומה שנערכה אצל נאמן ממרכז הארץ, שעבד עם חברת כרטיסי אשראי, גילתה כי הנ"ל גבה שכר טרחה מחייבים מעבר לשכר הטרחה הפסוק. במערכת הפנימית נרשמו סכומים שלא נפסקו בפועל על ידי לשכת ההוצל"פ. הנאמן טען כי מדובר בבאג מערכתי.
דוגמה 4 – ביקורת יזומה שנערכה אצל נאמן מהצפון, שעבד עם חברת כרטיסי אשראי, גילתה כי הנ"ל מעביר לחברה כספים שלא נגבו בפועל מחייבים, וזאת במטרה לעמוד ביעד החודשי ולקבל בונוס.
דוגמה 5 – ביקורת יזומה שנערכה אצל נאמן ממרכז הארץ, שעבד עם בנק גדול, העלתה כי הנ"ל לא מעביר לבנק החזרי אגרות המתקבלים מהוצל"פ בהיקף כספי של למעלה מ-100,000 ש”ח, שנצברו לאורך מספר שנים.
דוגמה 6 – ביקורת יזומה שנערכה אצל נאמן מהדרום, שעבד עם בנק גדול, העלתה כי אין התאמה בין דוח קבלות הפיקדון שהופקו בגין תקבולים שהתקבלו במשרדו לדוח תקבולים שהתקבלו באמצעות הוצל"פ. בדיקה מעמיקה העלתה כי הנאמן מפיק קבלות פיקדון באמצעות מסמך וורד, אותן מסר לחייבים במקרים בהם לא הועברו התקבולים לבנק.
בכל המקרים שתוארו לעיל הופסקה עבודת הנאמן. במרבית המקרים הוחזרו הכספים לארגון.
דרכים למניעת מעילות בגביית חובות:
להלן נקודות אשר יכולות למנוע מעילות בתחום הגבייה של חובות משפטיים:
מתוך: "המדריך השלם לביקורת חקירתית"-עופר אלקלעי רו"ח וכלכלן משפטן LL.M, LL.B, מבקר פנימי מוסמך(CIA), מהדורת 2021, פרק 4, סוגי הונאות ומעילות, עמודים 68-71.