הלשכה העולמית לבוחני הונאות Association of Certified Fraud Examiners – גוף העוסק בהדרכה ובהכשרה לטיפול במניעת הונאות ומעילות, מפרסם סקרים נרחבים בתחום העבריינות התעסוקתית Report to the nation on Occupational Fraud and Abuse. עבריינות תעסוקתית מוגדרת כניצול מכוון של מקום העבודה לצורך תועלת אישית מהנכסים או מהמשאבים של הארגון ובכלל זה הונאות, מעילות, גנבת ידע, קבלת שוחד ועוד. הסקר מבוסס על קרוב לאלף מקרי הונאות שהתרחשו ברחבי העולם, והוא המקיף והמקצועי ביותר מבין אלה שפורסמו בעולם. להלן אציג מספר נושאים מרכזיים מתוך אחד הסקרים המקיפים ביותר שפורסם על ידי הלשכה בשנת 2020, וכן דברי הסבר לממצאים שעלו בסקר.
במסגרת הסקר נבחן היקף ההפסדים אשר נגרמו לארגונים כתוצאה מהונאות ומעילות. הנזק החציוני הינו 125,000 דולר למקרה. ניתן לראות כי מרבית המעילות (75%) הן בהיקף של בין 200,000 דולר ל-605,000 דולר. יחד עם זאת, על פי הסקר, אחוז גדול מאוד של המעילות (21%) הינן מעל מיליון דולר.
במסגרת הסקר נבחן סוג הארגון אשר נפגע כתוצאה מהעבירה שבוצעה. נמצא כי ב-44% מהמקרים מדובר בארגונים פרטיים, 26% הן חברות ציבוריות, 16% גופים ממשלתיים, 9% מלכ"רים.
בהתחשב בהיקף הכספי של הפעילות בחברות פרטיות עולה כי ארגונים אלו חשופים לעבירות יותר מכל סוג אחר של ארגון. עוד ניתן ללמוד, כי מרבית העבירות בוצעו בארגונים בהם יש פחות מ-100 עובדים לעומת 25% מהמקרים בארגונים שבהם יש יותר מ-10,000 עובדים.
בהתאם לניתוח של היקף המעילה ביחס למחזור נמצא כי סכום המעילה גדל ביחס ישר למחזור.
במסגרת הסקר נבחן גם ענף הארגון אשר נפגע כתוצאה מהעבירה שבוצעה. על פי ממצאי הסקר, הענף בו התרחש המספר הרב ביותר של עבירות הוא ענף הבנקאות והשירותים הפיננסים, עם 386 מקרי הונאות. לאחריו, הגופים הממשלתיים והציבוריים עם 195 מקרים, ובמקום השלישי, ענף התעשייה עם 185 מקרים. עוד ניתן לראות, כי ענף הכרייה מוביל בנזק ממוצע של כ-475,000 דולר שנגרם לארגונים, לעומת ענף החינוך שבו הנזק הממוצע עמד על כ-65,000 דולר בלבד.
במסגרת הסקר נערך ניתוח של סוג ההונאה בארגון. סוג ההונאה מתחלק לשלוש קטגוריות: גנבת נכסים, שחיתות והונאה בדוחות הכספיים. ניתן לראות כי ב-86% מהמקרים, ההונאה הינה גנבת נכסים כאשר היא נוטה לגרום להפסד חציוני של 100,000 דולר. יש לציין כי אומנם רק ב-10% מהמקרים ההונאה הינה בדוחות הכספיים, אך היא נוטה לגרום לנזק גבוה בסך 954,000 דולר – מעל פי תשעה מהונאה של ניכוי נכסים.
אחת השאלות המעניינות ביותר הינה כיצד התגלו העבירות. מניתוח הנתונים עולה כי השיטה הנפוצה ביותר לגילוי העבירות – כ-43% מהמקרים, בהפרש גדול מיתר השיטות – הינה באמצעות מידע שהתקבל מגורמים שונים: עובדים, לקוחות וספקים. ממצאי הסקר תומכים בדרישות סעיף 301 של ה-Sarbanes-Oxley Act ("SOX") בדבר הצורך בהקמת מערך דיווח אנונימי (קו חם) של תלונות עובדים בדבר אי-סדרים בארגון. חשוב לציין כי קבלת מידע הינה גם הדרך הזולה ביותר לגילוי עבירות, לאור העלות הנמוכה של הקמת קו חם בארגון. מעבר לכך, ב-15% מהמקרים התגלו העבירות על ידי הביקורת הפנימית, וב-12% מהמקרים הגילוי היה תוצאה של תהליכי בקרה פנימיים, דבר הממחיש את חשיבותה של בקרה פנימית אפקטיבית לארגון.
המידע אשר מביא לגילוי העבירות מגיע ממקורות שונים – עובדים, ספקים, לקוחות ועוד. מהסקר עולה, כי מרבית המידע מגיע מעובדים (כ-50%), בעוד שרק 2% מהמידע מגיע מבעלי מניות.
במסגרת הסקר נבחנה ההשפעה של קיום מגוון בקרות שונות על היקף המעילה בארגון.
ניתן לראות כי הבקרה אשר מקטינה בצורה הבולטת ביותר את היקף המעילה הממוצע בארגון הינה ביקורת מערכות המידע. מהסקר עולה כי ביקורת מערכות מידע מצמצמת באופן משמעותי את משך ההונאה ואת הנזק הנגרם כתוצאה ממנה. במקרה של מעילה בארגון, לוקח לביקורת מערכות מידע שישה חודשים בממוצע להגיע לחשיפתה, והנזק החציוני עומד על כ-80,000 דולר.
האלמנט אשר משפיע באופן הבולט ביותר על היקף הנזק לארגון נובע, על פי הסקר, מתפקידו של מבצע העבירה בתוך הארגון. ניתן לראות כי אומנם שיעור המעילות הנגרם על ידי בעל מניות או מנהל בכיר הוא רק 20% מהמקרים, אולם הנזק שנגרם לארגון ממקרה מעילה הינו הגבוה ביותר – פי עשרה מהנזק שגורמת עבירה של עובד בארגון, ופי ארבעה מהנזק שגורמת עבירה של מנהל בארגון (60,000 דולר לעובד, 150,000 דולר למנהל ו-600,000 דולר למנהל בכיר או לבעל מניות). הסיבה לכך היא שככל שמבצע העבירה נמצא בתפקיד בכיר יותר, כך היכולת שלו לעקוף את הבקרות ולתת הסברים שימנעו בדיקה הינה גדולה יותר. במקרים רבים, מנהלים מפעילים את כוחם הארגוני למנוע ביקורת בתהליכים אלו, ובכך מונעים גילוי מעילות.
המחקר בדק את תפקידם של העובדים במחלקות השונות בהן בוצעו ההונאות והתרמיות, ומצא כי הדרג הניהולי הבכיר של הארגונים היה אחראי על 12% מהמקרים בסקר אשר הגיעו לנזק בהיקף חציוני של 596,000 דולר. דרג ניהולי זה אף הגיע אל המקום השלישי בתדירות ביצוע הונאות ומעילות, כאשר את המקום הראשון כובשים אנשי מחלקת התפעול עם 14% מהמקרים, בהיקף כספי ממוצע של 72,000 דולר, ובמקום השני נמצאים אנשי מחלקות החשבונאות עם 14% מהמקרים, בהיקף כספי ממוצע של 200,000 דולר. ניתן לראות כי במחלקת מערכות המידע ישנם רק 3% מהמקרים, אך עם היקף כספי ממוצע של 200,000 דולר.
הסקר מצא קשר ישיר בין הוותק של העבריין בעבודה ובין היקף הנזק אשר נגרם לארגון. ככל שתקופת עבודתו של העובד בארגון ארוכה יותר, כך הנזק עולה. עובד שמועסק מעל 10 שנים בארגון גורם לנזק ממוצע של 200,000 דולר לעומת נזק ממוצע של 50,000 דולר לעובד שנמצא בארגון פחות משנה. לדברי עורכי הסקר הדבר נובע משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שככל שהעובד נמצא יותר זמן בארגון, כך הוא נמצא גבוה יותר בסולם הדרגות, והדבר מאפשר לו ביצוע עבירות בהיקפים גדולים יותר. הסיבה השנייה היא שהאמון בעובד הולך וגדל עם התמשכות עבודתו. אמון הינו מרכיב מרכזי בביצוע עבירות.
הסקר מצא כי קיים אחוז גבוה יותר של עבירות המבוצעות על ידי גברים, לעומת העבירות המבוצעות על ידי נשים: 72% גברים לעומת 28% נשים. נתון זה מתיישב עם העובדה שגברים נתפסים כהרפתקנים יותר ומעורבים יותר בהימורים, בהלוואות בשוק האפור וכד’, כאשר הנשים נתפסות כשמרניות יותר. כמו כן, נמצא בסקר כי קיים פער גדול בין היקף הנזק שנגרם על ידי גברים לעומת נשים: 150,000 דולר נזק חציוני של גברים לעומת 85,000 דולר נזק חציוני לנשים. יש לציין כי גברים מאכלסים יותר תפקידים בכירים, נתון אשר משפיע על היקף המעילות אשר הם מסוגלים לבצע.
במסגרת הסקר נבחן הקשר בין גיל העבריין לבין היקף העבירה. הסקר מצא כי מרבית העבירות מבוצעות על ידי עובדים בגילאים שבין 31 ל-45 (53%), ורק מיעוט מהעבירות מבוצע על ידי עובדים בני יותר מ-60 (3%) או על ידי עובדים מתחת לגיל 26 (4%). יצוין כי קיים קשר ישיר בין הגיל להיקף הנזק: ככל שהגיל עולה, כך היקף הנזק גדל. על פי ממצאי הסקר, הנזק שנגרם על ידי עובדים שגילם בין 56 ל-60 (400,000 דולר) גדול פי 20 מהנזק שנגרם על ידי עובדים מתחת לגיל 26 (20,000 דולר).
הסקר מעלה ממצא חשוב במיוחד בכל הנוגע לשינויים התנהגותיים אצל מבצע העבירה. ב-85% מהמקרים, מבצע העבירה הציג לפחות שינוי התנהגותי אחד, כאשר ב-49% מהמקרים ניתן היה לראות שני שינויים התנהגותיים ויותר אצל מבצע העבירה. עלייה ברמת החיים נשארה הסממן הבולט ביותר, מעל ל-42%.
במסגרת הסקר נבדק הקשר בין רמת ההשכלה של מבצע העבירה לבין היקף הנזק שנגרם לארגון, ונמצא כי יש קשר ישיר בין שני אלו: ככל שההשכלה עולה, כך גם היקף הנזק גדל. יצוין כי הנזק החציוני שנגרם על ידי בעלי השכלה גבוהה (175,000 דולר) המהווים כ-49% מהעבירות, הינו יותר מפי שניים מהנזק החציוני של עובדים חסרי השכלה אקדמית (75,000 דולר) המהווים רק 22% מהעבירות מבוצעות על ידי עובדים ללא השכלה אקדמית. בנוסף, יש לציין שהשכלה הינה אחד המרכיבים של עמדת מבצע העבירה. ככל שהשכלה גבוהה יותר, כך סביר כי העובד יהיה בעמדה בכירה יותר, ולכן תגדל האפשרות לביצוע עבירה.
במסגרת הסקר נבדק כמה מקרים בוצעו על ידי אדם אחד, וכמה מקרים בוצעו על ידי מספר גורמים. מסקנת הסקר היא כי מרבית המקרים מבוצעים על ידי גורם אחד בארגון (49%). עם זאת, הנזק שנגרם לארגון במקרה של שיתוף פעולה בין מספר גורמים הוא פי 3.9 (90,000 דולר היקף חציוני לעבירה של עובד בודד מול 350,000 דולר לשיתוף פעולה של שלושה עובדים ומעלה). יש לציין כי שיתוף פעולה בין עובדים בארגון מאפשר הפרה של עיקרון הפרדת התפקידים, אשר מהווה בקרת-על בעלת חשיבות מרכזית במניעת מעילות.
במסגרת הסקר נבדק היקף המקרים בהם למבצע העבירה היה עבר קודם בביצוע עבירות. מהממצאים עולה כי במרבית המקרים (89%) לא היה למבצע העבירה עבר קודם של עבירות. ב-4% מהמקרים בלבד הייתה למבצע העבירה הרשעה פלילית, ואילו ב-7% מהמקרים הוגשה נגד מבצע העבירה תלונה, אולם הוא לא הורשע. יש לציין כי גם בישראל המצב דומה, ובמרבית המקרים אין למועל עבר קודם. עם זאת, לאור העובדה שבישראל רק אחת מכל חמש מעילות מדווחות למשטרה, הרי שנתון זה אינו בהכרח מדויק.
החל מחודש דצמבר 2004, עת המפקח על הבנקים פרסם הנחיה (במסגרת הוראת נ.ב.ת 351 – מעילות של עובדים ונושאי משרה (12/04) ובהוראת דיווח לפיקוח על הבנקים 808), חובה על הבנקים להעביר דיווח לבנק ישראל על מעילות של עובדים ונושאי משרה.
דיווח, כאמור, חייב להתבצע בהתאם לסעיף 8.ד. לפקודת הבנקאות, לא יאוחר משבעה ימים ממועד גילויו, ובנוסף חייבים הבנקים בדיווח מיידי על אירועים מהותיים בהם מעורבים עובדים בכירים ו/או כשמדובר בתחום רגיש, כאשר יש חשש לנזק העולה על 2% מהון הבנק או 10 מיליון ש”ח (הנמוך שבהם).
למרות פרסום הדיווחים הרי שמרבית הציבור אינו מודע לעובדה שקיים פרסום כאמור ואינו מודע למידע המפורט בו. בעקבות הדיווחים הנ"ל מפרסם המפקח על הבנקים דוח שנתי הכולל נתונים סטטיסטיים, הכוללים מידע רלבנטי בכל האמור למספר הדיווחים, סכומיהם, מספר האירועים בהם נפגעו לקוחות וסך הנזק מאירועים אלה, מספר המעילות שהסתיימו בפיטורין/הפסקת עבודה ועוד.
להלן נתונים אודות הסכום המצטבר השנתי של המעילות שדווחו לבנק ישראל בשמונה השנים האחרונות:
להלן תמצית הממצאים לשנים 2019-2015 אשר פורסמו על ידי בנק ישראל:
| 2019 | 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | |
| מספר הדיווחים שהועברו מהבנקים | 15 | 16 | 16 | 13 | 10 |
| סכום המעילות (מש"ח) | 10.58 | 1.56 | 1.43 | 4.16 | 1.36 |
| סכום הנזק במקרים בהם נפגעו לקוחות הבנק כתוצאה מהמעילה (מש"ח) | 3.99 | 0.85 | 0.5 | 3.45 | 0.65 |
| סכום הפיצוי ששולם ללקוחות במקרים בהם נפגעו לקוחות הבנק כתוצאה מהמעילה (מש"ח) | 3.81 | 0.85 | 0.5 | 3.45 | 0.15 |
| מספר המעילות שהסתיימו בפיטורין/הפסקת עבודה/השהיה של העובד המועל | 15 | 16 | 15 | 11 | 10 |
| מספר המקרים שהועברו לטיפול המשטרה/פרקליטות | 10 | 13 | 13 | 12 | 9 |
| מספר המקרים בהם נפגעו לקוחות הבנק כתוצאה מהמעילה | 9 | 9 | 8 | 9 | 6 |
יש לציין כי על פי הוראות הפיקוח רק מעילה מעל ל-15,000 ש"ח בארץ, או מעילה בסכום של מעל ל-15,000 דולר בחו"ל, מחויבת בדיווח – אלא אם כן הנחיות הבנק והוראות בנק ישראל מגדירות את המעשה "מהותי". לאור האמור, לא מן הנמנע כי קיימות מעילות רבות בסכומים קטנים יותר המתגלות חדשות לבקרים ע"י רואה החשבון החוקר או המבקר החקירתי.
ב-11 השנים האחרונות דווחו לפיקוח 168 מעילות "מהותיות" וחייבות בדיווח, בסכום כולל של 95 מיליון ש"ח.
על הבנק חלה חובה להשיב ללקוח כסף שנלקח מחשבונו ברשלנות או במחדל, אולם הבעיה יכולה להיות מורכבת יותר כאשר מדובר בסכום גדול שלבנק אין אפשרות מעשית להשיב, כפי שקרה במעילת אתי אלון בבנק למסחר.
מניתוח הנתונים ניתן לקבל מספר תובנות לעניין המעילות במערכת הבנקאית:
הדבר מקבל משנה תוקף לאור הגידול בסכום המעילות שדווח בשנת 2019 ושהתגלו במסגרת חקירת מעילה או חקירת הונאה.
יש לציין כי בעת שבתאגיד בנקאי נחשפת מעילה, הרי שמן ההכרח קיימת מעורבות של המבקר הפנימי, המנכ"ל, ו/או עם בעלי תפקידים רלוונטיים אחרים בתאגיד הבנקאי המדווח.
בהתאם לצורך, מתבקש הבנק להעביר לפיקוח על הבנקים את דוח הבדיקה/הביקורת הפנימי לכשיושלם ו/או פרטים ונתונים נוספים אשר נחוצים לצורך ניתוח השלכות האירוע. ככל שהפיקוח על הבנקים סבור כי מאפייני המעילה מחייבים בדיקה מעמיקה יותר, אזי נוקט הפיקוח בכלים וצעדים לצורך שיפור הבקרות ברמת הבנק ו/או המערכת.
על אף האמור לעיל, הדיווח השנתי המתפרסם על ידי בנק ישראל מתרכז במתן נתונים מספריים/סטטיסטיים בלבד, ואין בו כל גילוי של פרטים רלוונטיים שבכוחם לשפוך אור על נסיבות המעילות ופרטיהן, לרבות: שיטת המעילה, הסיכון שמעילה מסוג זה מציבה לבנק ו/או למערכת הבנקאית וכד'.
מידע נוסף, כאמור, ככל שיסופק על ידי המפקח על הבנקים, יהיה שמיש ועשוי לספק בידי הגורמים הרלוונטיים בתאגידים הבנקאיים מידע אפקטיבי בנושא.
ככל שכך, יש מקום להרחיב את המידע הכלול בפרסומים של בנק ישראל, וזאת מבלי לחשוף פרטים שעשויים "להסגיר" את זהות הבנק, עובדיו ו/או לקוחותיו, להוסיף קריטריונים נוספים לפרסומים של בנק ישראל, כגון:
#רואה חשבון חוקר#מבקר חקירתי#חקירות מעילות#חקירת הונאות#חשבונאות חקירתית#המדריך השלם לביקורת חקירתית#ביקורת פנימית#ניהול סיכונים#בקרת עורכי דין#מניעת מעילות#חקירה כלכלית#סקר חשיפה להונאות#הברחת נכסים#איתור מעילות והונאות#סקר מעילות